בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 28 שנות מאסר בפועל על שני צעירים מחברון, לאחר שהורשעו בניסיון לרצוח ארבעה אזרחים בפיגוע טרור משולב של דריסה, ירי ודקירה בשכונת רוממה בירושלים, פיגוע שבית המשפט קבע כי רק תקלה בנשק מנעה את הפיכתו לאירוע קטלני רב־נפגעים.
מכתב האישום המתוקן עולה כי בתחילת שנת 2024 החלו הנאשמים לתכנן פיגוע שמטרתו רצח יהודים. לשם כך רכש אחד מהם תת־מקלע מאולתר מסוג “קרלו”, סכינים וגרזן, ובהמשך נרכשה גם מכונית ייעודית לביצוע הפיגוע. לאחר ששותף מוקדם לתכנון חזר בו, חבר הנאשם הראשון לנאשם השני, והשניים סיכמו על פיגוע משולב: דריסה באמצעות רכב, ירי בנשק חם ודקירה – תוך התחזות ליהודים באמצעות לבוש חרדי ולוחיות רישוי ישראליות.
בחודש אפריל 2024, בשעות הבוקר, יצאו השניים מחברון לירושלים כשהם מצוידים בנשק, תחמושת וסכינים. לאחר שחצו את מחסום המנהרות, הגיעו לשכונת רוממה, שם הבחינו בארבעה גברים בלבוש חרדי. הנאשם שנהג ברכב האיץ לעברם ופגע בהם בעוצמה, והם הועפו באוויר ונחבלו. מיד לאחר מכן יצא הנאשם השני מהרכב כשהוא אוחז בתת־המקלע וניסה לירות לעבר המתלוננים, אך בשל מעצור בנשק לא הצליח. גם ניסיונות חוזרים של שני הנאשמים לירות כשלו, ולאחר מכן נמלטו מהמקום, השליכו את הנשק והסתתרו בבניין סמוך, עד שנעצרו בידי שוטרים.
כתוצאה מהפיגוע נגרמו למתלוננים חבלות וחתכים, אך בית המשפט הדגיש כי תסקירי נפגעי העבירה הצביעו על פגיעות נפשיות קשות ומתמשכות, ובהן תסמונת פוסט־טראומטית, חרדות, קשיי תפקוד ופגיעה עמוקה בתחושת הביטחון האישי.
בטיעוניה לעונש עמדה התביעה על חומרת המעשים, רמת התכנון הגבוהה, ההצטיידות בנשק חם והנחישות להמשיך בניסיון הרצח גם לאחר כשל טכני. עוד הודגש כי הפיגוע בוצע בעיצומה של מלחמת “חרבות ברזל”, לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר, וכי מדובר בנסיבה מחמירה משמעותית. התביעה ביקשה לקבוע מתחם עונש של עשרות שנות מאסר ולגזור על כל אחד מהנאשמים 37 שנות מאסר בפועל.
מנגד טענה ההגנה כי יש להתחשב בגילם הצעיר של הנאשמים, בהיעדר עבר פלילי ובהעובדה שלא נגרמו פגיעות גוף קשות, וביקשה להסתפק בעונש של 22 שנות מאסר. שני הנאשמים עצמם בחרו שלא לשאת דברים לפני גזירת הדין.
בגזר הדין קבע השופט ירון מינטקביץ כי מדובר ב“מזימה מתוכננת, לא ספונטנית”, שנועדה לרצוח אזרחים חפים מפשע אך ורק בשל זהותם, והדגיש כי “רק יד הגורל והמעצור בנשק מנעו את השלמת מסע הקטל”. עוד נקבע כי יש לייחס משקל מופחת לתוצאה בפועל, לנוכח חומרת הכוונה וההקשר הביטחוני הרחב.
בסופו של דבר גזר בית המשפט על כל אחד מהנאשמים 28 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי בסך 50 אלף שקל לכל אחד מארבעת המתלוננים, וכן הורה על חילוט הרכב, הנשק והסכינים. השופטים הדגישו כי ביצוע פיגוע טרור בלב ירושלים, בעיצומה של מלחמה, מהווה פגיעה חמורה במיוחד בביטחון הציבור ובחוסן הלאומי, ומצדיק ענישה מחמירה ומרתיעה.

