שוחד בבנק: מנהלת לקוחות עסקיים נשלחת לשנת מאסר

מוצרים לבית, אלפי שקלים במזומן, שימוש ברכב פרטי וטובות הנאה נוספות, כל אלה, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ניתנו לעובדת בנק בתמורה לפעולות בנקאיות שביצעה עבור לקוחות. בגזר הדין, גזר השופט יובל ליבדרו 12 חודשי מאסר בפועל על סיגלית ביטון, שהורשעה ב־9 עבירות של לקיחת שוחד. בנוסף הוטלו עליה 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 50 אלף שקלים.

על פי הכרעת הדין, בשנים 2016–2017 עבדה ביטון כמנהלת לקוחות עסקיים בבנק ונחשבה לעובדת ציבור. במסגרת תפקידה ניהלה את חשבונותיהם של שלושה לקוחות, ויצרה עמם מערכת יחסים פסולה. נקבע כי בתמורה לביצוע פעולות בנקאיות עבורם, דרשה וקיבלה מהם כספים וטובות הנאה שונות. בין היתר נקבע כי קיבלה גופי תאורה, קונסולת משחקים, תשלום עבור החזרת טלפון נייד שנגנב, שימוש ברכב פרטי למשך כארבעה חודשים ומוצרים נוספים. באישום אחר נקבע כי קיבלה 10,000 שקלים במזומן, ובאישום נוסף, 9,000 שקלים, מקרר בשווי 16 אלף שקלים, ואף ביקשה מימון לטיפולי שיניים, בקשה שלא נענתה.

התביעה טענה כי מדובר באירוע פלילי אחד הכולל דפוס שיטתי של שחיתות, שבמסגרתו ניצלה הנאשמת את תפקידה ואת תלות הלקוחות בה. בטיעוניה לעונש עמדה הפרקליטות על הפגיעה החמורה בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות פעילות המערכת הבנקאית, ועתרה לעונש של 25 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 100 אלף שקלים וחילוט כספים. עוד נטען כי מדיניות הענישה בעבירות שוחד מחייבת מאסר מאחורי סורג ובריח, גם כאשר מדובר בעובדי ציבור שאינם בכירים.

מנגד טענה ההגנה כי מעשיה של ביטון מצויים בשולי העשייה הפלילית, כי לא החזיקה בתפקיד בכיר וכי מדובר בפעולות בנקאיות שגרתיות שאושרו על ידי דרגים גבוהים בבנק. עוד הודגש מצבה הרפואי והנפשי המורכב, מצבה הכלכלי הקשה מאז פיטוריה, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות והעובדה שזוכתה מרוב האישומים שיוחסו לה. ההגנה עתרה לעונש של מאסר בעבודות שירות והימנעות מהטלת קנס משמעותי.

בגזר הדין דחה השופט ליבדרו את הטענה כי מדובר בפגיעה שולית בלבד, וקבע כי גם שחיתות בדרגים נמוכים, מה שמכונה “שחיתות יומיומית”, גורמת נזק חמור לאמון הציבור. “אין מדובר במעידה חד־פעמית אלא בהתנהלות שיטתית פסולה ומושחתת מול לקוחות שונים”, כתב, והוסיף כי הנאשמת ניצלה את תפקידה, דרשה וקיבלה מתת בדרכים מגוונות ופגעה בתדמית הבנק ובעובדיו.

עם זאת, בקביעת העונש נתן בית המשפט משקל לכך שהנאשמת אינה עובדת ציבור בכירה, לכך שסכומי השוחד אינם מהגבוהים ביותר ולמצבה האישי והבריאותי. בית המשפט קבע מתחם ענישה של 12 עד 24 חודשי מאסר, ובחר להטיל את העונש ברף התחתון – 12 חודשי מאסר בפועל – אך הדגיש כי יש לרצותו מאחורי סורג ובריח משיקולי הלימה והרתעה.