לפי כתב האישום, בשעה 5:43 ביום שבת, 6 ביולי, הגיע רצון אל הגן על מנת להציתו. הוא נכנס אל חצר הבית, ובאופן שאינו ידוע במדויק הצית אש במבנה מעץ שהוצב בסמוך לקיר הבית ובו שני מיכלי גז ותכולה נוספת. ארבע דקות לאחר מכן הוא יצא מחצר הבית, ועל מנת לוודא שהאש אחזה בבית הסתכל מבעד לשלבי גדר הבית למשך כמה שניות, ואז פתח בריצה ונמלט מהמקום.
"אש עזה אחזה בבית, התלקחה והגיעה עד לגן וכן לבית פרטי נוסף צמוד". נטען בכתב האישום. תושבי הבית והבית הצמוד, לרבות ילדיהם שישנו באותה עת, התעוררו ונסו מבתיהם. נזק רב נגרם לשני הבתים ולרכוש, מבנה העץ ותכולתו נשרפו כליל. בנוסף, נזקי אש, חום ועשן נגרמו לחלק מהחדרים בתוך הבית, קירות העץ של הגן נשרפו וכך גם חלק מתכולתו, וכמו כן נשרפה הגדר המפרידה בין הבית לבית הצמוד וניזוק רכוש בחצר הבית הצמוד.
בכתב הבקשה למעצר עד תום ההליכים נכתב כי רצון "הצית בכוונת מכוון מבנה מעץ, שהייתה בו תכולה רבה וכן שני בלוני גז, בצמוד לקומת הקרקע של הבית. זאת, בשעה שבה דיירי הבית והבתים הסמוכים לו ישנים במיטותיהם. במעשיו יש גם מימד חמור נוסף ומטריד של "נטילת החוק לידיים", בכך שכיוון מעשיו למבנה הגן ומשפחתה של בעלת הגן. כל זאת בשעה שהגננת כבר הייתה עצורה והמדינה הכריזה על כוונתה להעמידה לדין, כמי שמבקש להחליף את ההליך החוקי והתקין במעשה פרוע ומסוכן".
רצון עצמו הכחיש את המיוחס לו ובמרבית חקירותיו שתק או נמנע מלשתף פעולה. הוא טען כי ישן והגיע לבית חברתו רק לאחר השעה 8:00, בניגוד לעדויות רבות. כמו כן מהחיש קשר למקורב שבתו שהתה בגן של מעודה. כל זאת, כאמור, בניגוד לעדויות השונות ובהן עדות נהג המונית שהסיע אותו אל כתובת הגן לבקשתו, תיעוד מצלמה פנימית מהמונית במסגרתו נראה בבירור ותיעוד שיחה מהטלפון שלו אל נהג המונית.
תגובות