https://youtu.be/ULvGgh_Vu70
דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מטלטל את מערכת אכיפת החוק, לאחר שחשף פרטים מדאיגים על השימוש בכלי האזנות סתר ורוגלות על ידי משטרת ישראל. על פי הדוח, המשטרה פעלה במשך שנים בוואקום נורמטיבי וללא חקיקה מתאימה, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים דוגמת תוכנת "פגסוס", כדי להשתלט על טלפונים ניידים של אזרחים ולשאוב מהם מידע רגיש.
"שאבו מידע מאזרחים נורמטיביים"
בראיון מיוחד מסבירה עו"ד רלי אביסר-רבה, מומחית למשפט פלילי וצווארון לבן, את חומרת הממצאים: "המשטרה השתמשה בכלים שמשתלטים על טלפון של אזרח ושואבים ממנו את המידע – לאו דווקא האזנת סתר, אלא אנשי קשר, תמונות מהענן וכל מה שניתן להוציא מהטלפון. במשך שנים הם שאבו מידע מתוך 12,000 בקשות להאזנות סתר לכ-1,000 מכשירים שהם הדביקו ברוגלות".
הנתון המטריד ביותר העולה מהדוח הוא שכמעט במחצית מהמקרים (40%-50%), נשאב מידע שהוגדר כאסור. "מדובר באנשים נורמטיביים כביכול שחוקרי המשטרה נגלה להם עולם ומלואו", מציינת עו"ד אביסר-רבה. "הדבר החמור הוא שבמשך שנים המשטרה פעלה כך, ולא היה שום פיקוח ובקרה – לא של הייעוץ המשפטי לממשלה וגם לא של הפרקליטות".
שומרי הסף כשלו
הדוח מותח ביקורת חריפה על היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, שכשלו בתפקידם כשומרי סף. לדברי המבקר, גופים אלו העלימו עין ולא פיקחו כראוי על פעילות המשטרה. "אי אפשר לבקש ממישהו שיפקח ויבקר על טכנולוגיה מבלי שיש לו ידע במה היא מסוגלת לעשות", מסבירה אביסר-רבה. "אם אין להם את הידע על הטכנולוגיה, הם לא יודעים מה צריך לשאול כדי לפקח על התהליך".
השימוש הוקפא עד להסדרה חוקית
השימוש ברוגלות על ידי המשטרה הוקפא בעקבות התחקירים בתקשורת (בהם חשיפת "כלכליסט") וההתפתחויות בתיק 4000 בעניינו של שלמה פילבר. כיום, לדברי המומחים, המערכת ממתינה לחקיקה מסודרת שתאפשר איסוף מידע בצורה חוקית, תוך שמירה על עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האזרח, גם במחיר של פגיעה זמנית ביכולת להתמודד עם ארגוני פשיעה.
"חוק האזנות סתר חוקק ב-1995 והוא מיושן מאוד", מסבירה אביסר-רבה. "הטכנולוגיה התקדמה, וצריך לחוקק חוק מסגרת שיגדיר מי יכול להאזין, מתי, ומהי המסגרת המדויקת. כיום אין למשטרה כלים לנתב את הגבולות, ולכן הרוגלות שואבות מידע מותר ואסור כאחד".
בנוסף, היא מתריעה מפני העתיד לבוא בעידן הבינה המלאכותית: "בקרוב נוכל לקבל טלפון מאדם שישמע בדיוק כמו חבר או בן משפחה, מבלי שנדע שגורם זר שואב מאיתנו אינפורמציה. הטכנולוגיה תמיד מקדימה את הרגולציה, וזה מטריד מאוד".
המסקנה הברורה העולה מן הדוח ומהמומחים היא שנדרשת רפורמה חקיקתית דחופה, לצד הקמת גוף פיקוח מקצועי בעל אוריינות טכנולוגית, שיוכל לאזן בין הצורך להילחם בארגוני הפשיעה לבין החובה להגן על פרטיות האזרחים בחברה דמוקרטית.
