עשרות אזרחים חזרו הביתה בלי להבין מה קרה להם, עד לרגע שבו גילו שהארנק איננו וכרטיסי האשראי חויבו. חקירה סמויה של משטרת לוד מציבה במרכזה חשוד אחד, שלפי החשד פעל שוב ושוב באותם מוקדים הומי אדם, והפך את הכייסות לשגרת יומו. בימים הקרובים צפויה המשטרה להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד בז’ן אללישווילי, תושב לוד בשנות ה-60 לחייו, שלפי החשד אחראי לשורה ארוכה של מקרי כייסות.
החקירה נפתחה לפני כחודש בעקבות הצטברות תלונות של אזרחים שדיווחו כי נגנבו מהם ארנקים, טלפונים ניידים וכרטיסי אשראי, ובחלק מהמקרים אף בוצע שימוש בכרטיסים הגנובים. אללישווילי פעל במקומות ציבוריים ובהם שווקים, בתי חולים ומרחבים הומי אדם, לכאורה מבלי לעורר חשד. רק בדיעבד גילו הקורבנות כי רכושם נעלם. עד כה נחקר החשוד ביחס לכשלושים תיקים, ובמהלך חקירותיו שמר על זכות השתיקה.
במשטרה תיארו דפוס פעולה עקבי הכולל כייסות ולאחריה שימוש בכרטיסי האשראי שנגנבו. טרם מעצרו נוהלה חקירה סמויה שנמשכה למעלה מחודש וכללה מעקבים, תיעוד ואיסוף חומרים. מנגד טענה ההגנה כי עיקר החומר כבר היה בידי המשטרה בעת המעצר, וכי אין חשש ממשי לשיבוש חקירה.
בדיון להארכת המעצר טענה הסנגורית כי מדובר בעבירות כייסות ברף נמוך, ללא תחכום, אלימות או פעולה בצוותא. לדבריה, התלונות כבר הוגשו, כרטיסי האשראי בוטלו, והרכוש שנתפס בביתו של החשוד אינו תואם את התלונות. עוד נטען כי אין היכרות מוקדמת בין החשוד למתלוננים.
השופט גיא מימון קבע כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות. בהחלטתו ציין כי מחומר החקירה עולה שמדובר במי שמכייס אנשים במקומות קבועים אליהם הוא שב פעם אחר פעם, “משל מדובר במטה לחמו”. עוד הדגיש כי הנזק לקורבנות הוא ממשי גם אם אינם חשים בו בזמן אמת, וציין כי אלמלא היה מדובר בצבר כה רחב של מקרים ניתן היה לשקול שחרור, אך בנסיבות הקיימות מדובר בעבירות רכוש בהיקף משמעותי.
