פיצויים על תביעה בצבא במקרים של מחלות

תביעה בצבא בגין מחלות: ועדת גורן ומסקנותיה

ועדת גורן (הוועדה הציבורית לבחינת זכאות לסיוע מאגפי שיקום), שהתכנסה בשנת 2009 ומסקנותיה יושמו בשנת 2017, קבעה שחיילים בשירות קבע אינם יכולים להגיש תביעות בגין מחלות שהתפתחו במהלך שירותם. במקרים האלו התובעים צריכים להגיש תביעה למשרד לביטוח לאומי, מלבד במקרים הבאים:

(1) "מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה";

(2) "הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה";

(3) "פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש או באמצעי לחימה";

(4) "מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור".

מחלות שנגרמו בעקבות השירות הצבאי לאחר 1.1.14 לא מאפשרות הגשת תביעות נגד משרד הביטחון.

ומי עדיין יכול להגיש תביעות נגד משרד הביטחון ולקבל זכאות כנכי צה"ל על פציעות ומחלות? חיילים בסדיר, חיילים בשירות מילואים ואנשי קבע בחצי השנה הראשונה לשירות הקבע.

סייגים לוועדת גורן

כאמור, אנשי קבע יכולים להגיש תביעות נגד משרד הביטחון אם הם עומדים בסייגים שהוזכרו מעלה. ישנו סייג חשוב ונוסף, והוא תביעות בגין חבלות; הסייג הזה מאפשר הגשת תביעות על מחלות שנגרמו במהלך שירות קבע בעקבות חבלה נקודתית: "נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיוני באירוע מסוים"

חיילים בשירות קבע שחוו חבלה במהלך אימון מבצעי, פעילות מבצעית, או אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודים לשירות הצבאי יוכלו להגיש תביעה נגד משרד הביטחון. דוגמה טובה לכך היא טייסים אשר טסים במהירות גבוהה במהלך שירותם; טיסה במהירות גבוהה עלולה לגרום לפגיעות פתאומיות שונות, לרבות כאבים בצוואר. במקרה הזה ניתן יהיה להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בגין חבלה שאירעה בגלל אירוע נקודתי (ככל שהיה כזה).

דוגמה נוספת היא פיתוח של מחלת עור (פסוריאזיס, למשל) בעקבות אירוע נקודתי; איש קבע שחווה אירוע מבצעי קשה שהוביל להתפרצות של פסוריאזיס יוכל להגיש תביעה על המחלה במנגנון של חבלה.

פגיעות אחרות שאינן קשורות באופן ישיר לשירות (כמו תאונה בדרך לבסיס/בדרך מהבסיס) אינן מאפשרות הגשת תביעה נגד משרד הביטחון. במקרים האלו אנשי קבע יצטרכו להגיש תביעה על תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי.

ומה לגביי פוסט טראומה?

פוסט טראומה מהצבא מוכרת כיום כחבלה ולא מחלה, ולכן מאפשרת הגשת תביעה נגד משרד הביטחון במקרה שהיא נגרמה בעקבות פעילות מבצעית או אימון מבצעי (חיל סדיר יוכל להגיש גם על פוסט טראומה שנגרמה בעקבות אירועים אחרים).

הליך תביעה למשרד הביטחון בגין חבלות

כאמור, כדי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בגין חבלה, יש להוכיח שישנו קשר סיבתי בין החבלה ובין השירות הצבאי. במהלך התביעה יש להוכיח שאירוע נקודתי הוביל להתפתחות של חבלה ונכות אצל התובע. השלב הראשון של הליך התביעה ומימוש הזכויות הוא מילוי והגשה של טופס הכרה נכה צה"ל.

הטופס דורש מילוי של פרטים אישיים של התובע, וכן מידע על אופי התביעה. לטופס המלא יש לצרף מידע ומסמכים רפואיים המעידים על הפגיעה שממנה סובל התובע בעקבות חבלה, ראויות, תצנירים וכיוצ"ב. את הטפסים והמסמכים צריך להגיש לקצין התגמולים של משרד הביטחון, אשר יבחן את התביעה ויחליט מה גורלה.

בפרק הזמן שבו בוחנים את תיק התביעה ניתן להגיש אישור על טיפול רפואי. הודות לכך ניתן לקבל טיפול רפואי שימומן על ידי משרד הביטחון – עד שתתקבל החלטה בנושא.

ומה קורה אחרי הגשת הטפסים? קצין התגמולים יעביר את הטפסים והמידע למומחים רפואיים רלוונטיים מטעם משרד הביטחון. אם למשל התובע מגיש תביעה על בעיה אורתופדית, רופא אורתופד מקצועי יבדוק את התביעה.

אם הרופא קובע כי התובע אכן סובל מחבלה שנגרמה בגלל ובמהלך השירות – מסקנותיו יעברו לקצין התגמולים. משם התיק יעבור להכרעה הסופית: הוועדה הרפואית. הוועדה תבחן את התיק ותחליט על אחוזי הנכות להם זכאי, אם בכלל, התובע.

ועדה רפואית משרד הביטחון: מה חשוב לדעת?

ועדות רפואיות מורכבות לרוב מרופא מומחה אחד וממזכיר/ת ועדה. הרופא/ים בוחנים את התיק וקובעים מה חומרת הפגיעה/חבלה שבגינה הוגשה התביעה בהתאם לתקנות הנכים. כלומר, תפקידם הוא לקבוע מה גודל הנכות והמגבלות שנגרמו לתובע בגלל מחלה שפיתח, או מחלה שהוחמרה במהלך ובגלל שירותו (כאמור, תביעות על מחלות אפשריות רק עבור קבוצות מסוימות).

לאחוזי הנכות יש משמעות אדירה מבחינת הפיצויים שיקבל התובע: אחוזי נכות של 9%-0% לא יזכו בפיצויים כלל. אחוזי נכות של  10% עד 19% יזכו בפיצויים חד פעמיים, ואחוזי נכות של 20% יזכו בפיצויים חודשיים קבועים.

אלו שסובלים ממחלות/חבלות נפגעים פעמים מבחינה תפקודית, ואינם יכולים להתנהל כפי שיכלו במצב רגיל. לכן, קבלת אחוזי נכות שתואמים את חומרת מצבכם היא חיונית. לשם כך חשוב לעבור את כל שלבי התביעה באופן מסודר, ולדעת מה זכויותיכם בעת הגשת תביעה או ערעור.

תביעות בגין מחלות וחבלות: על החשיבות שלעורך דין מומחה לתביעות נגד משרד הביטחון

תביעות נגד משרד הביטחון הן לא תמיד פשוטות; הגשת הטפסים, ההמתנה לתשובות ועמידה בפניי ועדה רפואית דורשים סיוע מקצועי. הסיוע הזה עוזר להתנהל נכון במהלך התביעה ולממש את זכויותיכם באופן מלא. אם אתם, או מישהו מיקיריכם, סובלים ממחלה או חבלה בעקבות שירות חובה/קבע, המומחים במשרד עורכי דין ידידיה בלומהוף עומדים לרשותכם.

המשרד ליווה וממשיך ללוות חיילים וחיילות בשירות חובה ובשירות קבע שסובלים מחבלות ומחלות בכל שלבי התביעה; החל ממילוי הטפסים ועד לייצוג מול הוועדה הרפואית, המשרד עומד לצד לקוחותיו באופן מקצועי. משרד עורכי דין ידידיה בלומהוף מתמחה באופן בלעדי בתביעות נגד משרד הביטחון, כך שמיטב המומחים בתחום יהיה לצידכם.

בין שאתם מגישים תביעה חדשה בגין מחלה/חבלה/פציעה, או מגישים ערעור –עו"ד ידידיה בלומהוף והצוות שלו זמינים לכם. מיצוי הזכויות שלכם יאפשר לכם ליהנות מקבלת פיצויים בהתאם למצבכם.