מרגלית צנעני נגד אבנר הררי: עיקרי העדות על פרשת הנחת המטען ברכבה

הזמרת הים תיכונית מרגלית צנעני הגיעה הבוקר (יום ב’) לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי להעיד המטען שהונח ברכבה ובעקבות כך  נעצר העבריין אבנר הררי.

בעדותה  התייחסה להנחת המטען מתחת לרכבה לפני שנתיים, שהובילה לאישום נגד הררי, ואמרה: “היה לי רכב ביואיק שנת 2010. חבל לי עליו, הוא היה אוטו משובח”. על האיום שקיבלה אחרי הפיצוץ: “אין לי מושג מי עומד מאחוריו”. על מסרוני האיום נגדה העידה: “היה איום שלא כדאי לי להגיע לתחנה”,

תזכורת: שני העבריינים: אבנר הררי ואבישי בן דוד, מואשמים בעבירות של ניסיון רצח, קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור נשק, נשיאת נשק, סחיטה באיומים ועבירות נוספות. על פי כתב האישום, ב-10 בינואר השנה הניח בן דוד, על דעתו של הררי ובהנחייתו, מטען חבלה ברכבה של צנעני, בעת שהייתה במסעדה סמוכה, והפעיל אותו כשהייתה מחוץ לרכב.

על יום הפיצוץ העידה  צנעני 

 “אכלתי צהריים במסעדה ופתאום היה פיצוץ ומישהו נכנס ושאל ‘של מי הביואיק’.זה לא נעים שהאוטו שלך מתפוצץ. התגודדתי סביב האנשים, ובשניות כל האתרים התמלאו בידיעות שאין לתאר, והמשטרה אמרה לי ‘את באה איתנו'”.צנעני טענה כי היא איננה יודעת מי עומד מאחורי הנחת המטען. “היה איום שלא כדאי לי להגיע לתחנה”, הוסיפה. כמה שעות לאחר האירוע, היא קיבלה מסרון ממספר לא מוכר, שאותו הקריאה בבית המשפט: “פה זה לא אירופה, פה זה ישראל. אם תגיעי לרדיו את והבן שלך מתים”.

הררי, ששוחרר ממאסר שנה לפני הגשת כתב האישום, הקליט כמה שירים ושלח אותם לתחנות הרדיו, ובהן לרדיו לב המדינה (91 FM). צנעני, שהגישה את התוכנית היומית “פה זה לא אירופה”, סירבה להשמיע את השירים כך לפי כתב האישום.   קשרו הררי ובן דוד קשר לאיים עליה ועל מנהל התחנה, אבי בן בסט, כדי לאלץ אותם להשמיע את השירים.

במסגרת הדיון נשאלה צנעני האם היא יודעת מי עומד מאחורי הנחת המטען – והשיבה: “ממש לא. לא ידעתי אז ואני לא יודעת היום. מעולם גם לא קיבלתי איום מהררי”. על המסרון שקיבלה לאחר הפיצוץ העידה כי הוא כלל איום שלפיו לא כדאי שאגיע לתחנה. לא זוכרת באמת. מסרתי את המסרון למשטרה”. זמן קצר לאחר מכן, לדבריה, יצר עמה קשר מנהל התחנה, אבי בן בסט, וסיפר לה כי קיבל הודעה עם תוכן דומה.

על מסרון האיום העידה צנעני

“היה איום שלא כדאי לי להגיע לתחנה”, הוסיפה. כמה שעות לאחר האירוע, היא קיבלה מסרון ממספר לא מוכר, שאותו הקריאה בבית המשפט: “פה זה לא אירופה, פה זה ישראל. אם תגיעי לרדיו את והבן שלך מתים”.זה אירוע קשה”, היא אמרה. “זה מקפיא דם. אין לי הגדרה אחרת. להיות מאוימת היה לי זר. זה קשה מאוד. עם הזמן ‘לבבי התרגל לעצמו’, כמאמר השיר. סירבתי במשך כמה ימים להגיע לשידור כי פחדתי וחשתי מועקה – אבל התעשתתי מהר. זה היה מקפיא עורקים, עם זה הזמן לבבי התרגל אל עצמו כמו שאומרים בשיר. אשרי אדם ירא תמיד”בנוגע להתפטרות מהרדיו אמרה: “הייתה לי מועקה בלב, אבל לא רציתי להתפטר, אלא לקחת הפסקה של כמה ימים”.

במהלך הדיון  הקריא התובע  מסרון נוסף, שנשלח למנהל הרדיו אבי בן בסט: התובע מקריא מסרון שנשלח למנהל הרדיו, אבי בן בסט. “אם מרגלית תמשיך להגיע לתחנה נעשה אותה ואת כל העובדים אוכל לעורבים. אתם לא תעשו איפה ואיפה עם זמרים”. צנעני השיבה בחיוך כאפשר להלחין את זה, ראית איזה עברית טובה. איפה ואיפה. אני חובבת של עברית טובה”.

על אבנר הררי העידה צנעני 

“יש לו בן זמר יוצא מן הכלל. לפעמים הוא דיבר איתי. הוא התקשר אלי שבועיים-שלושה לפני המקרה, דיבר איתי כאחד האדם, דיבר יפה מאוד. אמר לי ‘מרגול, יש לי שיר חדש, תעזרי לי. הקלטתי את השיר ‘עננים’ של ישי לוי’… אמרתי לו ‘לאט לאט’ והבהרתי כי אני לא הסמכות ויש לדבר עם העורך המוזיקלי. הוא שאל אם יעזור שהוא ידבר עם בן בסט. אמרתי ‘בוודאי, דבר איתו בחפץ לב'”.

 באחד הימים היא פגשה את הררי בתחנת הרדיו. “בתחילת התוכנית ניגש אליי אבי בן בסט ואמר לי משהו”. לאחר מכן היא פגשה, כאמור, בהררי באחד החדרים. “דיברנו על הא ועל דא ואמרתי שאני חייבת ללכת הביתה”. בשלב הזה היא נשאלה האם הררי נהג לפקוד את התחנה בתדירות גבוהה – והשיבה: “זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו שם”.

על אבי בן בסט מנהל הרדיו, העידה:

“הוא המנהל שלי והקשר בינינו רגיל ביותר. הוא מנהל התחנה, אני שדרנית וזהו. ודאי שהוא הבוס, אבל לי יש יד חופשית מבחינת תכנים ואמירות; איש לא מצר את צעדיי”. היא המשיכה ואמרה כי בבוקר היום שבו משודרת התוכנית היא נוהגת להיפגש עם העורך המוזיקלי, עופר וינשטיין: “יש פלייליסט לתחנה שלא אני קובעת אותו, אלא שמתוכו אני בוחרת את השירים לפי התכנים. השירים לא נבחרים לפי גחמות…