בכתב האישום נטען כי מדובר במקרה שאירע בשנת 2016 בלשי תחנת מוריה הגיעו לבצע ביקורת מעצר בית של עצור המרצה את מעצרו בישיבה בגבעת שאול בירושלים. בהגיעם לישיבה התגודדו סביב הבלשים מספר בחורים ונעלו אותם בתוך הישיבה. בשלב מסוים הצליחו הבלשים להיחלץ מהישיבה ונכנסו לניידת.
מספר בחורים התקהלו סביב הניידת, בעטו בדלתות ולא נתנו לבלשים לנסוע מהמקום. למקום הגיעו בלשים נוספים שניסו לפזר את ההתקהלות והותקפו בדחיפות וקללות. בעקבות זאת נעצרו ארבעה מבחורי הישיבה ונלקחו לתחנת מוריה. מאוחר יותר כאשר הגיע הנאשם לתחנה, ישבו העצורים על הרצפה, כשהם אזוקים ופניהם מופנים לקיר. בשלב זה, הנאשם התקדם לעברם, בעט בכל אחד מהם בגבו ואף השליך כיסא לכיוונו של אחד מהם, תוך שאמר להם: 'מי נגע בילדים שלי, הבלשים הם כמו הילדים שלי', וזאת לעיני פקודיו שהיו במקום וצפו במתרחש.
בית משפט השלום בירושלים קבע כי הקצין עבר עבירת תקיפה, אולם החליט להימנע מהרשעתו וגזר עליו שירות לתועלת הציבור. מח"ש הגישה ערעור על ההחלטה, וטענה כי לא ניתן משקל להיותו של הנאשם קצין במשטרת ישראל שעשה מעשה אלימות לעיני פקודיו, ועל כן הימנעות מהרשעת הקצין עלולה להתפרש כקריצת עין ביחס למותר ולאסור במסגרת עבודת המשטרה. עוד נטען בהודעת הערעור כי "ככל שיוחלט על פיטורי הקצין הרי שמדובר בפועל יוצא מהתנהלותו. שכן אין זה מתקבל על הדעת שדווקא שוטר יזכה בהתחשבות מפליגה".
כאמור חברי הרכב שופטי המחוזי בירושלים: רבקה פרידמן-פלדמן, אלי אברבנאל וחיה זנברג, קיבלו את עמדת מח"ש וקבעו שהמדובר במעשה חמור, וקל וחומר כאשר הדברים נעשים מול פקודיו של הקצין. "אכן, קיימת אפשרות שהרשעתו של הנאשם תביא לפיטוריו מן המשטרה, אולם מדובר בתוצאה הנובעת ממעשיו של הנאשם, קצין משטרה אשר נהג באלימות כלפי עצורים. בהתחשב במעמדו ותפקידו של המשיב, האינטרס הציבורי במיגור אלימות אנשי משטרה גובר במקרה זה ומצדיק הרשעה, גם אם יהיה בה כדי לפגוע בנאשם".
תגובות