מעשי נקם שנפרשו על פני שנים, שלושה מעשי רצח קשים ואמירה שיפוטית חדה על קדושת חיי אדם כך תיאר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את אחת מפרשות הפשיעה החמורות שנדונו בשנים האחרונות, שבסיומה נגזרו עונשי מאסר עולם מצטברים על ניבי זגורי ואהרון איטל ראשי החבורה.
בגזר דין חריג בהיקפו ובעוצמתו קבעו השופטים כי אין מקום לחפיפת עונשים, וכי כל קורבן הוא “עולם ומלואו” המחייב ענישה נפרדת ומצטברת.
כתב האישום שהקיף 17 אישומים תיאר מסכת עבריינית אחת שמקורה ברצון לנקמה בעדים ובמי שנגעו, כך לפי תפיסת הנאשמים, בתיק פלילי קודם. במוקד הפרשה עמדו שלושה מעשי רצח שבוצעו בזמנים שונים ובזירות שונות: רצח דבורה קורקוס ז״ל בירי לעיני ילדיה בבאר שבע; רצח אלישע סבח ז״ל בירי בעסקו בנתניה; ורצח טל קורקוס ז״ל באמצעות מטען חבלה שהוצמד לרכבו באשקלון. בית המשפט קבע כי שלושת המעשים בוצעו לאחר תכנון, מתוך מניע של הטלת מורא והרתעת עדים, ובאופן שיצר סכנה ממשית גם לחיי אחרים.
התביעה הדגישה בטיעוניה לעונש כי מדובר ברצח עדים שיטתי, וכי אין לראות באירועים “מעשה אחד” אלא פגיעות נפרדות בחיי אדם שונים. לשיטתה, חפיפת עונשי מאסר עולם תפגע בהכרה בערך העליון של חיי אדם ובכוח ההרתעה. היא ביקשה להשית על ניבי זגורי שלושה מאסרי עולם מצטברים, אחד בגין כל רצח ועל שותפיו המרכזיים עונשי מאסר עולם בהתאם לחלקם, בצירוף עונשים נוספים על עבירות נלוות של קשירת קשר, ניסיונות רצח, עבירות נשק ושיבוש מהלכי משפט.
ההגנה, מנגד, טענה כי מדובר במסכת אחת שמקורה במניע נקמה יחיד, ולכן יש להורות על חפיפת העונשים. הסנגורים הפנו לפסיקה חריגה שבה נקבעו עונשים חופפים גם במקרים של יותר מרצח אחד, וטענו כי ענישה מצטברת במאסרי עולם חורגת מעקרון ההלימה.
בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי הדין והפסיקה מחייבים ענישה מצטברת. בפסק הדין נכתב כי גם כאשר מעשי הרצח קשורים במניע אחד, אין בכך כדי לטשטש את הפגיעה הנפרדת בכל קורבן. השופטים עמדו על כך שכל אחד משלושת הנרצחים נרצח במועד אחר, בנסיבות אחרות ובאופן ביצוע שונה – ירי ברכב לעיני ילדים, ירי במקום הומה אדם, ופיצוץ מטען חבלה סמוך לבתי מגורים. עוד נקבע כי חלק מהמעשים לוו ב“אכזריות מיוחדת”, ובכלל זה רצח שנעשה לעיני בני משפחה וגרם לסבל נפשי קיצוני.
בהתאם לדין שחל במועד המעשים, טרם תיקון 137 לחוק העונשין, קבע בית המשפט כי עונש החובה בגין כל עבירת רצח הוא מאסר עולם “ועונש זה בלבד”. על בסיס זה הוחלט להשית על ניבי זגורי שלושה עונשי מאסר עולם במצטבר ועוד 33 שנות מאסר ועל אהרון איטל שני מאסרי עולם במצטבר ועוד שלושים וחצי שנות מאסר ועל יתר המעורבים עונשי מאסר עולם בגין חלקם ברצח דבורה קורקוס, לצד עונשי מאסר נוספים על עבירות נלוות. בית המשפט הדגיש כי חפיפה מלאה של עונשים “יש בה משום מיזעור של הזוועה” וכי הענישה נועדה לשקף גמול, הרתעה והגנה על שלום הציבור.
בסיום גזר הדין התייחסו השופטים גם לפגיעתם הקשה של בני המשפחות, ובפרט לילדים שנותרו יתומים משני הוריהם. לדבריהם, גם אם נפגעי העבירה לא ליוו את ההליך לכל אורכו, קולם נשמע ונשקל במסגרת הענישה, מתוך הכרה בעומק האסון ובצורך לבטא זאת בפסק הדין.
