אירוע קצר באוטובוס ציבורי, שהחל במוזיקה רועשת והסתיים ביריקה בפני קצינת מילואים, הוביל לגזר דין הכולל 4 חודשי מאסר בפועל, קנס ופיצוי. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי מדובר במעשה משפיל הפוגע בביטחון האישי ובסדר הציבורי, גם ללא מניע לאומני. השופט שאול אבינור שהורה לנאשם תושב הרשות הפלשתינית אחמד מוחמד, לשלם קנס בסך 3,000 שקלים ופיצוי למתלוננת בסך 2,000 שקלים, קבע כי מדובר במעשה משפיל הפוגע בביטחון האישי ובסדר הציבורי, גם אם אינו נושא אופי לאומני.
לפי כתב האישום המתוקן, שבו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, האירוע התרחש בשעות הבוקר של 18 במאי 2025. הקצינה עלתה לאוטובוס כשהיא לבושה במדים והתיישבה בסמוך לנאשם. לאחר שזה השמיע מוזיקה בעוצמה גבוהה, עברה לשבת במושב אחר. עם התקרבות האוטובוס לתחנה, התקרב אליה הנאשם מאחור, רכן לעברה וירק בפניה, ולאחר מכן נמלט מהמקום עם פתיחת דלתות האוטובוס.
בטיעוניה לעונש הדגישה התביעה את החומרה היתרה של המעשה, הן בשל עצם השהייה הבלתי חוקית בישראל בתקופת מלחמה והן בשל עבירת התקיפה. התובעת ציינה כי מדובר בפגיעה בערכים של ריבונות המדינה, ביטחון הציבור ושלוות נפשה של המתלוננת, והפנתה לאופי הפומבי והמשפיל של התקיפה. לבית המשפט הוגשה גם הצהרת נפגעת עבירה, שבה תיארה הקצינה תחושות של ביזוי, השפלה ועלבון, לצד השלכות נפשיות ופיזיולוגיות מתמשכות. לדבריה, האירוע פגע באופן משמעותי בתחושת הביטחון האישי שלה כאישה, כחיילת וכאזרחית.
מנגד טענה ההגנה כי מדובר בעבירת תקיפה ברף חומרה נמוך, וכי אין לייחס למעשים מניע לאומני או קשר למדים שלבשה המתלוננת. הסניגורית ביקשה להסתפק בענישה מקלה, ואף העלתה אפשרות של מאסר מותנה בלבד, תוך הפניה לפסיקה שבה נקבעו מתחמי ענישה נמוכים בעבירות יריקה. עוד נטען כי הנאשם עצמו נפגע מהדלפת סרטון האירוע ומהחשיפה התקשורתית שנלוותה לו. הנאשם הביע צער על מעשיו, אך במקביל העלה טענות כלפי המתלוננת.
בית המשפט דחה את עיקר טענות ההגנה וקבע כי יש לבחון את חומרת המעשה על רקע נסיבותיו הכוללות. בגזר הדין צוין כי היריקה בוצעה במרחב ציבורי, באופן שהיה בו משום ביוש והשפלה פומביים, ללא כל התגרות מצד המתלוננת. עוד נקבע כי עצם לבישת המדים מהווה נסיבת חומרה אובייקטיבית, גם בהיעדר מניע לאומני, וכי המעשה בוצע במודעות ובכוונה, תוך ניצול רגע פתיחת דלתות האוטובוס כדי להימלט.
