ערב יום הכיפורים, רגע לפני שהרחובות משתתקים, קיוסק שכונתי באור יהודה הפך בתוך דקות לזירת אלימות חמורה: שלושה גברים חמושים, עימות קצר, ירי מטווח קרוב ופציעות קשות. גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 9 חודשי עבודות שירות, מציב את האירוע הזה במרכזו של דיון מורכב על גבולות הענישה, שימוש בנשק חוקי והמשקל שיש לייחס להליך שיקומי.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות. לפי כתב האישום המתוקן, בחודש אוקטובר 2022 הגיע הנאשם יחד עם שניים נוספים לאור יהודה כשהם נושאים אקדחים. תחילה ניסו השלושה להיפגש עם אדם אחר בבית כנסת, אך משהמפגש לא יצא אל הפועל, נסעו לקיוסק שבו עבד המתלונן, אביו של בעל המקום.
שלושת הנאשמים נכנסו לקיוסק כשהאקדחים חגורים ומובלטים, אבטחו את הכניסה והחלו בעימות מילולי שהידרדר במהירות לאלימות פיזית. מהעובדות שנקבעו עולה כי הנאשם ונאשם נוסף דחפו את המתלונן, היכו אותו והפילו אותו לרצפה, בעוד הנאשם השלישי חוסם את דרכו ומונע ממנו להתרחק.
בהמשך, לאחר שהותקף, שלף המתלונן סכין והתקדם לעבר הנאשם. בתגובה, שלף הנאשם את אקדחו האישי, שנשא ברישיון, ירה תחילה לעבר דלפק הקופה, ולאחר מכן ירה שני קליעים לרגלי המתלונן. כתוצאה מהירי נגרמו למתלונן פגיעות קשות בשתי רגליו, שברים מרובים ופצעי ירי, והוא אושפז ונותח בשני בתי חולים.
בטיעוניה לעונש הדגישה המדינה את חומרת המעשים, את התכנון המוקדם ואת העובדה שהנאשם עשה שימוש בנשק שניתן לו ברישיון שלא למטרה שלשמה הותר. עוד נטען כי הירי בוצע מטווח קצר, תוך סיכון ממשי לחיי אדם ולעוברי אורח, וכי אין לראות במעשיו של הנאשם הגנה עצמית או קרבה ממשית לסייג זה. לפיכך עתרה התביעה לקביעת מתחם ענישה של 40 עד 60 חודשי מאסר בפועל.
מנגד טענה ההגנה כי יש לבחון את חלקו של הנאשם ביחס לעונשים שנגזרו על יתר המעורבים, וכי הירי בוצע רק לאחר שהמתלונן שלף סכין והתקדם לעברו. ההגנה הדגישה את היעדר עבר פלילי, השירות הצבאי הקרבי, ההליך השיקומי הממושך שעבר הנאשם והשתלבותו בטיפול קבוצתי לעברייני אלימות, וביקשה לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום ולהסתפק בעבודות שירות.
בית המשפט קבע כי הערכים החברתיים שנפגעו, ההגנה על חיי אדם, שלום הציבור ותחושת הביטחון, נפגעו פגיעה ממשית וחמורה. השופטת ציינה כי מדובר באירוע אלים שבוצע באור יום, בבית עסק פתוח לציבור, תוך שימוש בנשק חם וגרימת נזק גופני כבד. עם זאת, נקבע כי יש ליתן משקל לכך שהירי בוצע לאחר שהמתלונן שלף סכין והתקדם לעבר הנאשם, וכי מדובר בירי ספונטני ולא מתוכנן, שבוצע לעבר איבר שאינו חיוני.
בגזר הדין הודגש כי אף שאין מדובר בהגנה עצמית מלאה, קיימת קרבה מסוימת לסייג, המצדיקה הקלה מסוימת בקביעת מתחם הענישה. לצד זאת צוין כי הנאשם הכניס עצמו למצב המסוכן כאשר הצטרף לעימות אלים שאינו שלו, וניצל לרעה את הרישיון לשאת נשק.
עוד ניתן משקל משמעותי לתסקירי שירות המבחן, מהם עלה כי הנאשם עבר הליך טיפולי ממושך, גילה חרטה ואחריות, פיתח אמפתיה כלפי נפגע העבירה, וכי הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצדו פחת. שירות המבחן אף התריע כי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול להביא להידרדרות והמליץ על ענישה שיקומית.
בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות ופיצוי בסך 30 אלף שקלים למתלונן. השופטת קבעה כי מדובר באיזון בין חומרת המעשים והפגיעה הקשה שנגרמה, לבין נסיבות הירי וההליך השיקומי, תוך שמירה על הצורך בהרתעה ובביטחון הציבור לצד מתן משקל לנסיבות הייחודיות של המקרה.

