מה שהחל בנסיעה משפחתית שגרתית חזרה מאילת, הפך בתוך דקות לאירוע אימה שבו אם ושלוש בנותיה הקטינות מצאו את עצמן מתחננות על חייהן. אב המשפחה, מתנדב במשטרה ונושא נשק כחוק, איים להרוג את אשתו ובנותיו, נהג בפראות והכה את האם – אך חרף חומרת המעשים, בית המשפט בחר להעדיף מסלול שיקומי על פני מאסר בפועל.
הנאשם, בן 49, היה בעת האירועים נשוי ואב לשלוש בנות, ומתנדב במשטרת ישראל. לפני מעט יותר משנה, במהלך נסיעה משפחתית חזרה מאילת, התגלע ויכוח בין הבנות. האם ביקשה מהן להפסיק “כדי למנוע מהנאשם לאבד שליטה”, אולם בתגובה האיץ האב את מהירות הנסיעה, סטה בין נתיבים ונהג באופן שסיכן את חיי נוסעי הרכב. כאשר האם והבנות צעקו וביקשו ממנו להאט מחשש לחייהן, איים עליהן במילים: “אני עכשיו הולך להרוג אתכן”. אחת הבנות זעקה לעברו: “אבא אל תהרוג אותנו”.
בשלב מסוים ניסתה האם להרגיע את בעלה ותפסה את ידו, אך הוא דחף אותה והיכה אותה באגרוף בבטנה. הבנות הקטינות צעקו אז: “אל תרביץ לאמא”. לאחר שהנאשם עצר בשולי הדרך, יצאו האם והבנות מהרכב, אך גם אז לא הסתיים האירוע. האב המשיך לאיים עליהן, דרש שייכנסו חזרה לרכב ואמר כי אם לא יעשו כן “זה הסוף שלהן”, ואף איים לנתק עמן קשר. עובר אורח שהבחין במתרחש הזעיק את המשטרה.
לכתב האישום צורף אישום נוסף, שלפיו מספר שבועות קודם לכן, בדירת המשפחה, איים הנאשם על בתו ואמר לה: “אם תגעי במדיח אני אהרוג אותך”, לאחר ששכחה לפנות כלים.
במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה המדינה את חומרת המעשים ואת הפגיעה הקשה בערכים המוגנים, וציינה כי מדובר בתיק “חמור ביותר שאין להקל בו ראש”. התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של תשעה עד 18 חודשי מאסר בפועל, וביקשה לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, גם בהתחשב בהודאתו ובהיעדר עבר פלילי.
מנגד, ההגנה הצביעה על הודאת הנאשם כבר בתחילת ההליך, על נטילת האחריות ועל השתלבותו המוקדמת בטיפול למניעת אלימות במשפחה. שירות המבחן ציין כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו, הביע חרטה עמוקה והחל בהליך טיפולי משמעותי, הכולל טיפול רגשי פרטני והשתתפות בקבוצה למניעת אלימות במשפחה.
השופטת ענת יהב קבעה בגזר הדין כי מדובר באירוע חמור של אלימות ואיומים בתוך התא המשפחתי, תוך סיכון ממשי לחיי האם והבנות. היא ציינה כי “בנותיו והמתלוננת אשר היו אחוזות פחד החלו לבקש על נפשן”, וכי הנהיגה המסוכנת שימשה “אמצעי מדגים משמעותי ומבעית”. עוד הדגישה כי האיום כלפי הבת הקטינה בעניין פעוט, “אם תגעי במדיח אני אהרוג אותך”, מחמיר את התמונה הכוללת.
עם זאת, בית המשפט קבע כי הנאשם מצוי בעיצומו של הליך שיקומי משמעותי וכי סיכוייו להשתקם טובים. השופטת הבהירה כי אף שלא ניתן לבטל את ההרשעה, יש מקום לסטייה לקולא ממתחם הענישה, וציינה: “לטעמי יש לבכר את הפן השיקומי־טיפולי… מתוך מגמה לתת למשפחה יכולת להתגבר על המשבר ולצמוח ממנו”.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם צו מבחן למשך שנה, 200 שעות שירות לתועלת הציבור, קנס בסך 2,000 שקלים ופיצוי למתלוננות בסך 3,000 שקלים, וכן פסילה על תנאי של שלושה חודשים.
