מה שהתחיל כטיול ערב שגרתי ברחובות תל אביב הסתיים באירוע תקיפה אלים, כשכלב מסוג כנעני פרץ משער ביתו ונשך אישה שחלפה עם כלבה. לאחר חילופי גרסאות בין השכנות, קבע בית המשפט כי האשמה מוטלת על בעלת הכלב – שהורשעה בעבירה של אי נקיטת זהירות בחיה.
על פי הכרעת הדין, האישה שהותקפה יצאה עם כלבה לסיבוב קצר כאשר לפתע נפתח שער ביתה של הנאשמת וכלבה, כנעני גדול ממדים, הסתער לעברם. הכלב נשך את המתלוננת בירך הימנית וגרם לה לחבלות ולנפילה על הכביש.
“הכלב הגדול יצא מהשער והתחיל לתקוף את הכלב שלי ולנשוך אותו”, העידה המתלוננת. “כשניסיתי להרחיק אותו הוא נשך אותי ברגל. אחר כך בעלת הבית רק צעקה עליי ‘קומי, קומי’, כאילו אני נהנית לשכב שם”. לדבריה, שכנים שנכחו בזירה סייעו לה לקום והגישו לה מים.
בעלת הכלב טענה להגנתה כי לא אירעה כל נשיכה, וכי הכלב רק רץ לעבר הכלב האחר. לדבריה, מדובר בניסיון “סחיטה כספית” מצד השכנה שביקשה ממנה פיצוי של 1,500 שקלים. אולם בחומרי החקירה נמצא מסרון ששלחה הנאשמת מיד לאחר האירוע ובו כתבה: “אני מציעה לפצות אותך ב־500 שקל. אם את רוצה להוכיח נזק, שלחי לי מסמכים במייל. כמובן אשלח את אישורי החיסונים של הכלב”.
השופט ממון קבע כי גרסת המתלוננת אמינה ועקבית, ונתמכת בעדויות ובמסמכים רפואיים. “כלב הנאשמת פרץ מהחצר ללא רצועה, תקף את המתלוננת ואת כלבה, ונתפס רק לאחר סיום המרדף”, כתב בהחלטתו. לדבריו, הצעת הפיצוי והעברת מסמכי החיסונים מעידים על תחושת אחריות של בעלת הכלב, גם אם לא על הודאה באשמה.
עוד הבהיר השופט כי טענות ההגנה בדבר “סחיטה” אינן מבוססות: “למתלוננת עומדת הזכות לדרוש פיצוי על נזקיה”. בדבריו סיכם: “מדובר ברחוב ציבורי. חובתה של הנאשמת להשקיט את כלבה, ואין לה כל זכות על הנעשה מחוץ לשער ביתה. אחריות בעל הכלב אינה מסתכמת באהבה לבעל החיים, אלא בחובה למנוע ממנו לפגוע בזולת”.

