בכתב האישום נטען כי אללוף עבד בחנות לממכר טלפונים, ובמהלך עבודתו נהג לאסוף את פרטי כרטיסי האשראי של לקוחות שונים, רובם קשישים, אשר הגיעו לחנות בה עבד בעיר כפר סבא. הנאשם אסף את פרטי האשראי של לקוחות החנות, בין היתר על ידי כך שנהג להציע כי יבצע עבורם העברה של הנתונים ממכשיר הטלפון הישן למכשיר הטלפון החדש שרכשו או תיקנו. בעת שהשאירו בידיו את מכשירם, הנאשם אסף את פרטי האשראי של הלקוחות ופתח באמצעותם ארנקים דיגיטאליים של חברת “אפל”. באמצעות הארנקים, ביצע רכישות מוצרים אלקטרונים בעסקאות בשווי עשרות אלפי שקלים. כמו כן, לנאשם יוחסו עבירות של שימוש במסמך מזויף על מנת לשבש מהלכי משפט זאת לאחר שכאשר זומן לחקירה במחלקת הונאה במשטרה, העביר לחוקרת המשטרה הודעה מזויפת לפיה הוא נדבק בוירוס הקורונה ומשכך לא יוכל להגיע לחקירה.
במקביל לכתב האישום, הוגשה כנגד הנאשם גם בקשה להארכת מעצרו, בה ציין עו”ד הפרליט כי: “מסוכנתו של המשיב נלמדת באופן מובהק מאופי העבירות ותחכומן; ניצול מעמדו כמוכר בחנות על פני אוכלוסיית המתלוננים, שרובם קשישים; כמות המתלוננים אותם עקץ והסכומים הגבוהים שקיבל המשיב במרמה מהמתלוננים”. כמו כן צויין כי: “קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב ישבש הליכי משפט או להתחמקות מהליכה שפיטה, שכן בהתאם למיוחס למשיב בכתב האישום, עולה כי המשיב פעל להתחמק מהתייצבות לחקירה על ידי הצגת בדיקת קורונה חיובית מזויפת. דהיינו, עיננו הרואות, כי המשיב אינו בוחל באמצעים על מנת להתחמק מהליכי החקירה בעניינו”.
במקביל הוגש כתב אישום נוסף כנגד אורי בן שימול, (22) מחצור הגלילית, בגין שימוש באמצעי תשלום לאחר שפתח ארנק דיגיטאלי, באמצעות פרטי אשראי שקיבל על ידי גיא אללוף, וניסה באמצעותו לרכוש מוצרי חשמל שונים. כנגד בן שימול, אשר מצוי במעצר בית בתנאים מגבילים, הוגשה בקשה להארכת התנאים המגבילים עד תום ההליכים.
