מחומר החקירה עולה כי השניים לפי החשד תקפו את נהג האוטובוס, שהוא ממוצא ערבי, ולאחר מכן לקחו את הטלפון הנייד שלו ונמלטו. אזרחים הזעיקו את המשטרה שהצליחה לתפוס
השניים הובאו להארכת מעצר ראשונה יממה לפני כבוד השופט אורן סילברמן שהורה על הארכת מעצר של 24 שעות . בהחלטתו קבע השופט כי יש חשד סביר למיוחס לחשודים וכי ישנן מספר פעולות חקירה שהנן בנות שיבוש החקירה, המצדיקות הארכת המעצר. בתוך כך קבע השופט כי “לאור העובדה ומדובר היה ביום שישי, כדי להקל על הצדדים להמשך, קבע כבר תנאי שחרור ככל שלא תוגש בקשה להארכת מעצר”. בית המשפט קבע תנאי שחרור
לאחר תום יום המעצר הגישו החוקרים שוב בקשה להארכת מעצר נוספת בקבעה כי המשטרה לא ביצעה את פעולות החקירה, שבגללן האריך בית המשפט את המעצר יום קודם לכן; לדבריה לא מצאה בחומר החקירה או בנימוקי העוררת טעם מספק לכך שהפעולות לא בוצעו; ולגבי טענת העוררת כי הזמן שעמד לרשותה לא הספיק לביצוע אותן פעולות.
“לאחר שמיעת טיעוני הצדדים” קבעה שופטת המחוזי רבקה פרידמן פלדמן בהחלטתה להאריך את מעצר החשודים , דעתי שונה מדעתו של בית-משפט קמא. ראשית, ישנו חשד סביר למיוחס לחשודים. שנית, ישנה במקרה זה עילת מסוכנות, הן ממהות העבירה – תקיפה ושוד לכאורה של נהג אוטובוס, על רקע מוצאו של הנהג; והן נוכח עברם הפלילי של המשיבים – לחשוד הראשון ישנה הרשעה בעבירת שוד, בגינה נדון ביום 14.7.19 למאסר בפועל למשך 20 חודשים; ולמשיב השני שורה ארוכה של הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות אלימות. שלישית, ישנן פעולות בנות שיבוש, אשר טרם בוצעו. לטעמי קיים בחומר החקירה הסבר מניח את הדעת מדוע פעולות אלה לא בוצעו, ואי ביצוען עד כה אינו מצדיק שחרורם של המשיבים. מדובר בעבירה חמורה לכאורה, ויש לאפשר למשטרה למצות את החקירה בתוך זמן סביר. הזמן שניתן למשטרה לא די בו”.
