לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שיר בן דוד מפרקליטות מחוז תל אביב הנאשמים עסקו במתן הלוואות כספיות בסך אלפי שקלים במזומן לנשים בעלות אזרחות פיליפינית השוהות במדינת ישראל. הנאשמים פרסמו את העסק באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב והתקשרו עם נוטלות ההלוואות.
לפי ההסכם שנערך הלוות יקבלו מהם סך של 2,000 או 3,000 ₪ במזומן, שאותו עליהן להשיב, בתוספת ריבית בסך 1,000 או 2,000 ש"ח בהתאמה, בפריסה לעשרה תשלומים שבועיים. עוד סוכם כי כל איחור בתשלום יגרור חיוב בסך 50 ₪ ליום.
במהלך חודש יולי 2019, התקשרה ג' בהסכם הלוואה עם זגורי, במסגרתו קיבלה ממנו כסף מזומן בסך 2,000 ש ומסרה לו את דרכונה ומספר תכשיטים כערבון לפירעון ההלוואה. זמן מה לאחר מכן הודיעה לו ג' כי אין ביכולתה לעמוד בתשלום השבועי במועדו וביקשה ארכה.
בכתב האישום נטען כי יממה לאחר מכן הגיע נזגורי , יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, לדירה בתל אביב, הואיל וסבר כי שם מתגוררת ג', אולם פגש במקום רק את חברתה. הוא דרש לדעת היכן נמצאת ג' ודרש מהחברה כסף. בהמשך נטען כי התפרע בחצר הבית ושבר רהיטים ועציצים, בכוונה לגרום לג' לפרוע את חובה.
בכתב האישום נטען כי יומיים לאחר מכן, איים שוב הנאשם על ג'יניפר, בכוונה להפחידה ובכוונה לגרום לה לפרוע את חובה, בכך ששלח אליה הודעה ביישומון "וואטסאפ" שלשונה:
"Today give me 500-400 in tly if not I will break your house again"
באישום השני נטען כי במהלך החודשים אפריל ויוני 2019, התקשרה מ' בהסכמי הלוואה עם הנאשמים, במסגרתם קיבלה מהם סך כולל של 4,000 ש"ח ולא עמדה בתנאי ההלוואה ולא פרעה את חובה במועדו.
זמן קצר לאחר מכן נפגשה מ' עם הנאשם והאחרון ביקש ממנה לעיין בדרכונה, תוך שהוא טוען בכזב בפניה כי הוא מבקש לבדוק דבר מה, בכוונה ליטול אותו ממנה ללא הסכמתה. משמסרה לו מאגן את הדרכון, סירב להשיבו שלא כדין וטען כי ישיבו אליה רק לאחר שתשלם את חובה, וזאת בכוונה לגרום לה לפרוע את חובה.
לפי האישום השלישי בסוף חודש ספטמבר הגיע הנאשם יחד עם אתר לבית מעסיקיה של מ' בהרצליה ותפס בכוח את ידה בניסיון לקחת ממנה את הטלפון הנייד שלה שבו אחזה, בכוונה לגרום לה לפרוע את חובה. כתוצאה מכך, נגרמו למ' סימנים כחולים בידה.
בנוסף נטען בכתב האישום כי בכוונה להפחידה ובכוונה לגרום לה לפרוע את חובה, בכך ששלח לה הקלטות קולית ביישומון 'יוואטסאפ", שלשונן : "את לא משלמת כבר הרבה זמן האינטרס שלי זה 4 אלף זה מה יש לא תשלמי אשבור לך ת'ראש תבדקי אותי" פעם הבאה אני לא אתן לך לפתוח תבדקי אותי גם את בעל הבית שלך אני אזיין את שתיכם אני אשבור לכם את הפנים אני יום ראשון אצלך".
בכתב האישום נטען באישום הרביעי כי ר' תקשרה בהסכמי הלוואה עם הנאשמים, במסגרתם קיבלה מהם סך כולל של 6,000 ש"ח. לא עמדה ר' בתנאי. עובר ליום ההלוואות ולא פרעה את חובה במועדו. בעקבות כך מספר ימים לאחר מכן הגיעו לבית מעסיקיה של ר' בהרצליה, ודרש ממנה את תשלום החוב.
בתוך כך לקח בכוח מידיה את הטלפון הנייד שלה, דחף אותה, משך בשערה, הכה אותה בחזה וכן הכה אותה בראשה באמצעות קסדת האופנוע שנשא עמו, הכל בכוונה לגרום לה לפרוע את חובה. כתוצאה ממעשים אלו נגרמו לר' חבלות בעינה השמאלית ובחזה. במעשיו המתוארים סחט נאשם 1 את רודיסה בכת, בכך שהכה אותה ולקח ממנה בכוח את מכשיר הטלפון הנייד שלה, במטרה לגרום לה לפרוע את חובה אליו.
לפי האישום החמישי, לפני מספר חודשים התקשרה א' בהסכם הלוואה עם אסרף, במסגרתו קיבלה ממנו 2,000 ש"ח. בסוף חודש אוקטובר התקשתה א' לעמוד בתנאי ההלוואה ולא פרעה את חובה במועדו. בעקבות כך הגיעו שני הנאשמים לביתה של א' ברמת השרון. אסרף ביקש מ א', בכזב, את דרכונה ואת הטלפון הנייד שלה, בטענה כי הוא מבקש לצלם את דרכונה, ומשמסרה לו אותם, סירב להשיבם, טען כי יושבו לה רק לאחר שתפרע את חובה,
באישום האחרון נטען כי ר' עובדת מהפיליפינים התקשרה בהסכם הלוואה עם אסרף, במסגרתו קיבלה סך של 3,000 ש"ת. בסוף חודש אוקטובר התקשתה ר' לעמוד בתנאים שנקבעו ובעקבות כך הגיעו זגורי ואסרף אל מקום עבודתה של ר' בתל אביב שם דרשו ממנה שתמסור לו את דרכונה ואת הטלפון הנייד שלה, תוך שאמרו לה בכזב, כי ברצונם לבדוק אם יש לה אשרת שהייה בארץ.
משמסרה לו הפריטים, סירב זגורי להשיבם, הוא מסר לה כי תקבל אותם בחזרה לאחר שתפרע את חובה ונטל אותם עימו, הכל בכוונה לגרום לה לפרוע את חובו אליו. בכתב האישום נטען כי מיד לאחר מכן, צילמו הנאשמים את ר' במכשירי הטלפון הנייד שלהם, ואיימו, בכוונה להפחידה ובכוונה לגרום לה לשלם את חובה אליהם, כי יגרמו לה בושה שיפרסמו הסרטון בקבוצת פייסבוק של עובדים מהפיליפינים ר' ביקשה כי יחדלו לצלמה והדפה את ידו של אסרף שאחז במכשיר הטלפון הנייד. בתגובה, סטר לה בפנים ובעט בה עד שנפלה, תוך שהוא מטיח בה כי גנבה מהם כסף.
בכתב הבקשה למעצר עד תום ההליכים נטען כי בחקירתם מכחישים השניים את ביצוע העבירות, אולם קושרים עצמם לרוב האירועים. "מסוכנתם של הנאשמים מתעצמת נוכת נסיבות ביצוע העבירות, עת ניצלו את היות נפגעות העבירה נמנות על אוכלוסייה מוחלשת, אזרחיות זרות השוהות בארץ לצורכי עבודה, רובן בעלות אשרת שהייה זמנית בלבד, חלקן אינן דוברות עברית ושוהות בארץ בגפן.
בהמשך נכתב "לנוכח מעמדן הארעי בארץ, חלקן אף מנועות מקבלת הלוואות בערוצים המוסדיים, וכבולות באפיקי הלוואות בשוק האפור. הנה כי כן, המשיבים ניצלו את פער הכוחות בינם לבין המתלוננות ואת תלותן בהם, הטילו עליהן מורא ופעלו לסחיטתן באיומים ובכוח, תוך ניצול חששן מפניהם, על מנת לגרום להן לפרוע את חובותיהן.
נציגת הפרקליטות ציינה כי לחובת זגורי עבר פלילי משמעותי ורלוונטי, הכולל הרשעה משנת 2018 בעבירות איומים, אלימות ורכוש, בגינה נדון ל-14 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, מכח תיק זה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 5 חודשים חב הפעלה; הרשעה נוספת משנת 2017 בעבירות רכוש והפרת הוראה חוקית, בגינן נדון ל-3 חודשי מאסר בפועל; הרשעות משנת 2014 בעבירות התחזות, סמים, איומים והפרעה לשוטר, בגינן נדון לעונשי מאסר בפועל שונים. בנוסף הרשעות משנת 2000-2011 בגין עבירות רכוש, הפרעה לשוטר והיעדרות מן השירות.
לחובת אסרף עבר פלילי הכולל הרשעה מחודש פברואר 2019 בגין עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגינה נדון ל-5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. בנוסף, הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש וסמים בין השנים 2000-2010
תגובות