בכתב האישום נטען כי, השוטר חקר תיקים שהתמקדו בעבירות כגון הבאת אדם לעיסוק בזנות, סרסרות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות ועוד, ולצורך כך גבה עדויות מנשים נפגעות עבירה ומעדות שונות. מתוקף תפקידו במשטרת ישראל, החוקר עמד בקשר עם מקלט בו שהו נשים המוכרות כקרבנות סחר בבני אדם, חלקן נשים בזנות שלא ידעו עברית, וסייע להן ברכישת ביגוד, בהנעלה ובטיפולים רפואיים שהמקלט לא יכול היה לספק.
מכתב האישום עולה כי למטרת צורך קבלת הסיוע היו הנשים פונות לשוטר המטפל בתיק הנוגע אליהן. כך, הגיע החוקר למקלט ושמר על קשר רציף עם הנשים. נוצרו יחסי קירבה ותלות בינן לבינו מתוקף תפקידו, ונטען כי הוא ניצל את הקשר הזה כדי לקיים עימן קשרים מיניים בהסכמה.
בכתב האישום מתוארים מספר מקרים בהם בהם פנה השוטר לנשים ששהו במקלט ונעזרו בו מתוקף תפקידו, והציע להן לקיים עמו יחסי מין.
באחד המקרים המתוארים בכתב האישום נטען כי השוטר ביקש מאחת הנשים שתשלח תמונות של עצמה והציע לה לקיים איתו יחסי מין, אך זזו סירבה ,זמן מה לאחר מכן ביקש ממנה הנאשם להצטרף אליו לטיול הכלב שלו, לאחר שנענה בחיוב, אסף אותה עם מהמקלט עם אופנועו לדירתו, שם קיימו השניים יחסי מין בהסכמה.
בכתב האישום נטען כי במטרה להסתיר את מעשיו, נטען, רכש השוטר קו טלפון נוסף כדי לנהל אתה קשר עם הנשים, ומחק משני המכשירים תכתובות בינו לבינן – ואף הנחה גם אותן למחוק את ההתכתבויות ולא לספר לגורמים נוספים על הקשר. השוטר פוטר בעקבות החקירה שהתנהלה נגדו.
בכתב האישום מפורטים שני מקרים נוספים בהם פעל הנאשם פעמים נוספות לקיום יחסי מין עם הנשים שלהם סייע במסגרת עבודתו. בנוסף כתב האישום מיוחס לו עבירה של השמדת ראיה אחר שניסה לאחר מעצרו להעלים ראיות ואף להשמיד את הטלפון הנייד ששימש אותו לקיום הקשרים האסורים עם הנשים.
תגובות