נגד עו"ד דוד שמרון נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של תיווך בשוחד ("שוחד הנעה") בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בהקשר למעורבותו בפרשת "קרדיט סוויס". נגד השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין. נגד דוד שרן נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות. במסגרת החקירה נתגבשה תשתית ראייתית לכאורית מספקת לביסוס חשדות גם כנגד מעורבים נוספים בפרשה, לרבות אנשי עסקים פרטיים שאינם נושאים במשרות ציבוריות.
במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" למדינת ישראל חמש צוללות, כאשר תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל. ב-2009 הוחלף ברקת באיש העסקים מיכאל (מיקי) גנור. על פי ממצאי החקירה, מפקד חיל הים דאז והמשנה ראש המל"ל, אליעזר מרום ואבריאל בר יוסף, הייתה מעורבות משמעותית בבחירתו של גנור לתפקיד. זאת, לכאורה, מתוך ציפייה לקבלת תמורה מגנור בעתיד. בתקופה בה שימש גנור נציג התאגיד – בין 2009 ל-2017, הושלמה עסקת רכש כלי שיט מתאגיד טיסנקרופ בשווי של מאות מיליוני אירו, והתקיימו מגעים לרכישת כלי שיט נוספים יקרים אף יותר. לאורכה של החקירה עלו חשדות, כי במהלך אותן שנים, שורת בכירים לקחו או דרשו טובות הנאה מגנור.
תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף נחשד כי הוא זה שהציע לגנור לסייע לו להפוך לנציג התאגיד בישראל, ולכאורה כך עשה מול גורמי ביטחון וממשל. על פי החשד הוא פעל לקדם את עסקאות כלי השיט במסגרת תפקידיו הבכירים, וזאת תוך דרישה לכאורה לקבל תמורה מעמלות הסוכן שקיבל גנור מהתאגיד – ישירות ודרך מקורבו, תא"ל במיל' שי (שייקה) ברוש. בר יוסף שימש באותן שנים כמנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כמשנה לראש המועצה לבטחון לאומי.
תא"ל (במיל') שי (שייקה) ברוש נחשד שכמקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף, שימש כמתווך בין בינו לבין גנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שיט, וזאת לכאורה על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים. בהמשך, על פי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, שנועדו להסוות את העברת כספי השוחד.
אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום נחשד כאמור שפעל כמפקד חיל הים יחד עם בר יוסף למינויו של גנור לנציג התאגיד הגרמני, והוסיף לעסוק במסגרת תפקידו בעניין עסקאות הרכש עם התאגיד. לאחר שחרורו מהצבא, קיבל מרום לכאורה, על פי החשד, שכר מגנור על בכסות של "שירותי ייעוץ" שלכאורה העניק לו, בסכום מצטבר של כ-600 אלף שקלים.
עו"ד דוד שמרון, עורך דינו ומקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נחשד כי פעל בשליחותו של גנור לקידום עסקת ספינות המגן תוך שהוא משתמש במשתמע במעמדו ובקרבתו לראש הממשלה בנימין נתניהו מול גורמי ממשל ועובדי ציבור – בהם יועצים משפטיים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עו"ד מולכו, ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ בעניינים מדיניים. כל זאת – מבלי שדיווח על כך ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרדו. בתמורה, קיבל שמרון על פי החשד "שכר הצלחה" שהגיע לכדי 270 אלף שקלים. כיוון שהכסף ניתן לכאורה, על פי הודעת המשטרה, עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי ציבור, מעשיו עלו כביכול לכדי תיווך לשוחד.
בנוסף, נחשד שמרון כי פעל בשליחות גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים, בסך 100 מיליון דולר, בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי, כך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי כדי להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה, לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום. זאת, תוך שעו"ד שמרון מציג לכאורה מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו בעסקת ההשקעה. בתמורה לכך, על פי החשד, קיבל עו"ד שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכר טרחה), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי ייעוץ שלכאורה גנור סיפק למשרד עורכי הדין.
אליעזר (מודי) זנדברג נחשד שפעל לקידום ענייניו של גנור בעת ששימש יו"ר קרן היסוד, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי, וזאת על מנת "לפתוח דלתות" ולקבל מידע מעובדי ונבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט -בתמורה לשוחד שקיבל מגנור בסכום המצטבר לכדי יותר ממאה אלף שקלים.
דוד שרן, נחשד כי פעל לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013-2016 סכומי כסף המצטברים לכ-130 אלף שקלים באמצעות מתווכים. בהקשר אחר הוא נחשד בגיוס תרומות דרך אנשי קש לקמפיין הבחירות של השר יובל שטייניץ בשנת 2012.
גד עו"ד יצחק מולכו, שותפו של שמרון במשרד עורכי הדין ושליחו המיוחד של ראש הממשלה נתניהו לעניינים מדיניים ולמשא מתן מול הפלסטינים, לא גובשה תשתית ראייתית לביצוע עבירה. על פי החשדות שנחקרו הוא נפגש עם גנור, לקוח המשרד, בשנת 2012 ולבקשתו של שימרון. במפגש, על פי החשד, דנו השניים בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים, שנקשרה בעסקה לרכישת כלי שיט ובעסקאות עתידיות.
על פי החשדות שנחקרו, מולכו לא דיווח על הפגישה ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי הדין מתוקף תפקידו הציבורי של מולכו.
תגובות