ברגע אחד בחצר בית בקלנסווה, הפכה זירת מגורים שגרתית לתמונה קשה של אלימות והשפלה. בן צעיר, נכה בשיתוק מוחין ומרותק לכיסא גלגלים, מצא עצמו מותקף בידי אביו, מי שאמור היה להגן עליו יותר מכול. השבוע קבע בית משפט השלום בכפר סבא כי מדובר באירוע אלים חריג בחומרתו, וגזר על האב, עונש מאסר משמעותי, לאחר שהורשע בשורה של עבירות אלימות, איומים ופגיעה ברכוש.
על פי גזר הדין, הנאשם, הודה במסגרת הסדר טיעון בשלושה תיקים שאוחדו, תיק עיקרי ושני תיקי צירוף. במרכזם עומדת תקיפת בנו, המוגדר כחסר ישע בשל נכות רפואית צמיתה של 100%. לפי העובדות שנקבעו, במהלך ויכוח שהתפתח ביניהם, תקף האב את בנו באלימות קשה: סטר לו פעמים רבות, חבט בפניו באמצעות מכשיר טלפון, היכה אותו בחזהו, ובהמשך הרים אותו מכיסא הגלגלים והטיח את גופו לרצפה.
גם ניסיונות של שכנים וקרובת משפחה להפסיק את האלימות לא הועילו. בשלב מאוחר יותר חזר הנאשם למקום, שפך אדמה מאדנית על גופו של הבן והשליך עליו את האדנית עצמה, תוך שהוא משפיל אותו במילים קשות. הבן נותר שרוע על הרצפה כעשר דקות, חסר אונים, עד שאדם אחר סייע לו לשוב לכיסא הגלגלים. כתוצאה מהמעשים נגרמו לו סימנים אדומים, מכאוב והשפלה עמוקה.
כתב האישום לא הסתיים באירוע זה. ימים ספורים לאחר מכן, כשהשוטרים הגיעו לעצור את הנאשם, הוא התנגד לאיזוק ואיים על אחד מהם באיומים חמורים, ובהמשך איים גם על אשתו וילדיו בנוכחות שוטר. בתיק צירוף נוסף נקבע כי במהלך ויכוח עם אשתו שבר הנאשם רכוש בבית ואיים עליה בתחנת המשטרה כי יהרוג אותה. תיק הצירוף השלישי עסק באירוע מוקדם יותר, שבו לאחר תאונת דרכים, ניגח הנאשם במכוון את רכבה של מתלוננת באמצעות משאית עמוסה בברזלי בניין ואף שב למקום כדי לפגוע ברכב פעם נוספת, תוך יצירת סיכון ממשי לסביבה.
בטיעוניה לעונש הצביעה התביעה על הפגיעה החמורה בערכים המוגנים, ובראשם שלומו וביטחונו של חסר ישע בתוך ביתו. התובעת הדגישה את משך האלימות, השימוש בחפצים, ההשפלה המילולית, וכן את דפוס ההתנהגות המאיים שנמשך גם כלפי שוטרים ואזרחים. המדינה ביקשה להטיל עונש מאסר מצטבר ממושך, לצד מאסר על תנאי ופיצוי.
ההגנה טענה מנגד כי מדובר באירוע חריג על רקע משבר זוגי, וכי הנאשם טיפל בבנו לאורך השנים. עוד נטען שהנזקים שנגרמו אינם חמורים, וכי יש להתחשב בהודאה המוקדמת, בנטילת האחריות ובכך שמדובר במאסר ראשון.
בית המשפט דחה את עיקר טענות ההגנה. בגזר הדין נכתב כי האלימות כלפי בן נכה בידי אביו מהווה פגיעה קשה במיוחד: “כאשר העבירה מבוצעת על ידי אבא… האמון נשבר וספק אם ישתקם במלואו”. השופט הדגיש כי אין כל הצדקה לכך שהבן “ישלם” את מחיר המשבר בחיי האב, וכי התנהלות הנאשם מעידה על אכזריות, אטימות וחוסר רגישות. גם האיומים כלפי שוטרים והניגוח המכוון של הרכב תוארו כהתנהגות מסוכנת, בעלת פוטנציאל קטלני, תוך אדישות לאפשרות שאדם מצוי ברכב.
לבסוף קבע בית המשפט מתחמי ענישה נפרדים לכל אחד מהתיקים, אך הורה על חפיפה חלקית ביניהם. על הנאשם נגזרו 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וכן פיצוי בסך 5,000 שקלים לנפגעת העבירה בתיק החבלה ברכב.
