ברגע אחד, בחניון צדדי סמוך לכלא ניצן, נחשפה תוכנית עבריינית שנרקמה מתוך תא מאסר: חבילה עטופה בניילון נצמד, כסף מזומן וסמים מסוגים שונים וניסיון לשחד סוהר כדי להחדירם אל מאחורי הסורגים. באחרונה שם בית משפט השלום ברמלה סוף לפרשה, כשגזר עונש מאסר ממושך על אסיר שניצל את שהותו בכלא כדי לנסות ולהחדיר סמים על ידי מתן שוחד לסוהר.
לפי גזר הדין, האסיר הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של מתן שוחד בצוותא, ניסיון להכניס חפץ אסור ומסוכן לבית הסוהר ואספקת סם מסוכן. האירועים התרחשו באוגוסט 2024, כאשר הנאשם אז אסיר בכלא ניצן, פנה לסוהר והציע לו להחדיר סמים לכלא בתמורה ל־15 אלף שקלים. הסוהר דיווח על הפנייה לגורמים הממונים בשב״ס והופעל כסוכן, ומאותו שלב המשיך הנאשם ליזום, ללחוץ ולתאם את המהלך.
על פי עובדות כתב האישום, האסיר חזר שוב ושוב על הצעת השוחד, מסר לסוהר פרטי קשר של נאשם נוסף, ועמד בקשר רציף עמו עד לקביעת מועד ומקום למסירת החבילה. ביום 8 בספטמבר 2024 הגיע הנאשם השני לחניון הסמוך לכלא ומסר לסוהר חבילה ובה שתי קופסאות סיגריות עם כ־166 גרם חשיש, 40 בולי LSD, סכום של 15 אלף שקלים במזומן ושבעה תקליטורים. במהלך בדיקת הכסף נעצר הנאשם השני, והפרשה כולה נחשפה.
התביעה הדגישה בטיעוניה את חומרת המעשים ואת הפגיעה הקשה בערכים המוגנים, ובראשם טוהר המידות, אמון הציבור והביטחון בתוך בתי הסוהר. נטען כי בר ציון פעל בתכנון מוקדם, נטל חלק דומיננטי בביצוע העבירות וניסה להדיח עובד ציבור למעול בתפקידו. המדינה עמדה על כך שעבירות סמים המבוצעות בשילוב עבירת שוחד יוצרות סיכון ממשי לאלימות ולפשיעה בתוך הכלא ומחוצה לו, ועתרה לעונש מאסר ממושך במצטבר לעונשים אחרים.
מנגד טענה ההגנה כי בפועל לא נגרם נזק, מאחר שהסמים לא הוחדרו לכלא, וכי חלק מהחומרים אינם נמנים עם הסמים הקשים. הסנגור הצביע על הודאת הנאשם ללא הסדר טיעון, על חרטתו ועל נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, לרבות מצבה הרפואי המורכב של אחת מבנותיו. בדבריו האחרונים חזר הנאשם והביע צער, סיפר על הפגיעה במשפחתו והבטיח כי לא ישוב למעשים דומים.
השופטת דורית סבן נוי קבעה כי מדובר בפרשה חמורה במיוחד, בין היתר משום שהעבירות בוצעו על ידי אסיר שניסה לשחד סוהר ולהחדיר סמים וחפצים אסורים לכלא. בפסק הדין הודגש כי בעבירות שוחד יש ליתן משקל מכריע להרתעת הרבים, וכי החדרת סמים לבתי כלא פוגעת בשיקום האסירים, בסדר ובמשמעת ומסכנת את הסוהרים והאסירים כאחד. נקבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין 20 ל־48 חודשי מאסר.
בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם 26 חודשי מאסר בפועל, שירוצו במצטבר לכל מאסר אחר שהוא מרצה, לצד מאסרים מותנים בגין עבירות סמים ושוחד וקנס בסך 10,000 שקלים. בגזר הדין הבהירה השופטת כי המסר הנדרש במקרים מסוג זה חד וברור: ניסיון לשחד סוהר ולהחדיר סמים לכותלי הכלא ייענה בענישה מרתיעה ומשמעותית.
