צעיר מקריית ביאליק, שהיה מעורב בניסיון סחיטה של עד בסכום של 100 אלף שקל, נידון ל־11 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן – כך קבע בית משפט השלום בקריות בגזר דין חריף שעמד על חומרת הפגיעה בעדים ועל האיום הישיר על שלטון החוק. בית המשפט הדגיש כי גם מי שאינו המבצע העיקרי, אך מסייע באופן פעיל, נושא באחריות פלילית ממשית.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, הוא סייע לחברו בסחיטה באיומים ובהטרדת עד. המתלונן, בן 20 מקריית ביאליק, מסר בעבר הודעה במשטרה בתיק חקירה שהוביל להרשעת חברו של הנאשם מהנאשמים בבית המשפט המחוזי בחיפה. בעקבות כך, כך נקבע, הוא החליט לסחוט את המתלונן – והנאשם סייע לו בכך.
במסגרת הקשר ביניהם, יצר הנאשם קשר עם המתלונן באמצעות יישומון ווטסאפ, קבע עמו פגישות ונכח בשני מפגשים שבהם הוצגו למתלונן עותקים מהודעתו במשטרה, תוך דרישה להעברת סכום של 100 אלף שקל ואיומים בפגיעה בגופו ובחירותו.
במהלך אחד המפגשים דרש הנאשם מהמתלונן את מכשיר הטלפון שלו ומחק ממנו את פרטי הקשר והשיחות, ובמפגש נוסף איים בסיועו גם על בני משפחתו של המתלונן. בית המשפט קבע כי מדובר בהתנהלות מתוכננת, כאשר חלקו של הנאשם, לא היה שולי או פסיבי, אלא סיוע “ברף גבוה”, שכלל יצירת קשר, תיאום פגישות ונוכחות פעילה לכל אורך מעשי הסחיטה.
בטיעוניה לעונש הדגישה המדינה כי מדובר בפגיעה חמורה לא רק במתלונן עצמו אלא גם בשלטון החוק ובתקינות הליכי החקירה והמשפט. לטענת התביעה, סיוע לסחיטה על רקע עדות במשטרה “מערער את ביטחונם של עדים פוטנציאליים” ועלול להרתיע אזרחים מלמלא את חובתם החוקית. המדינה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 15 עד 30 חודשי מאסר בפועל ולגזור עונש מאסר משמעותי לצד ענישה נלווית.
מנגד טען בא כוח הנאשם כי האיומים היו ברף נמוך, כי הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות והוא נעדר עבר פלילי בוגר. עוד נטען כי הפסיקה שאליה הפנתה המדינה עוסקת במקרי סחיטה חמורים יותר, לרבות גביית כספים בפועל, ולכן אינה משקפת את חומרת המקרה. ההגנה ביקשה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם, ששהה במעצר כחצי שנה.
בגזר הדין קבעה השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב כי עבירת הסחיטה באיומים פוגעת בשלוות נפשו של אדם, בחירותו ובכבודו, ובמקרה זה גם בסדר הציבורי, בשלטון החוק ובביטחונם של עדים. בפסק הדין צוין כי “עבירת הסחיטה באיומים היא עשיית דין עצמית הפוגעת ביסודות הסדר החברתי”, וכי מדובר בעבירה “המחליפה את שלטון החוק בשלטון הבריון”. בית המשפט הדגיש כי אף שלא נגרם למתלונן נזק כספי בפועל, ניתן רק לשער את הפחד והאימה שחש, עד שנאלץ לערב את בני משפחתו.
לאחר שקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל־20 חודשי מאסר בפועל, וכי אין מקום לסטות ממנו, גזר בית המשפט על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, מאסר על תנאי של שישה חודשים למשך שלוש שנים ופיצוי למתלונן בסך 5,000 שקל.
