עבודה פרטית שנעשתה בשקט, דיווחי נוכחות שלא היו ולא נבראו, ושכר ששולם מכספי הציבור – כך נפרשה בבית הדין למשמעת פרשה שבמרכזה עובד רשות המסים, אשר במשך שנים פעל בניגוד לכללים הבסיסיים החלים על עובדי מדינה, עד שפוטר לאלתר ונפסל משירות המדינה.
המדובר בתובענה משמעתית שהגישה נציבות שירות המדינה נגד עובד רשות המסים, אשר הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בשני אישומים בעבירות משמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת). לפי פסק הדין, מדובר בעובד שבמשך כארבע שנים, בין 2019 ל־2023, עסק בעבודה פרטית מבלי שקיבל לכך היתר כנדרש בתקשי"ר, ובכך הפר את חובותיו כעובד ציבור.
על פי הממצאים, מעבר לעצם העיסוק בעבודה פרטית ללא אישור, יוחס לנאשם גם דיווח כוזב על נוכחות בעבודה. במהלך תקופה של כחמישה חודשים בשנת 2021, דיווח הנאשם על נוכחות בעבודה ב־20 הזדמנויות שונות, אף שבפועל עסק באותה עת בעבודתו הפרטית. כתוצאה מכך קיבל שכר עבור 61.47 שעות עבודה שלא בוצעו, בניגוד להוראות התקשי"ר.
בית הדין עמד בפסק דינו על חומרת המעשים, תוך שהוא מפנה לפסיקת בית המשפט העליון ומדגיש את הפגיעה המהותית באמון הציבור. בפסק הדין נקבע כי “הפסול שבמסירת דיווחים כוזבים – הם אינם דיווחי אמת (ועל כן אינם מוסריים), הם מפרים את ההוראות המחייבות (ועל כן אינם חוקיים), והם משמשים את העובדים לקבלת שכר מאוצר המדינה שאינו מגיע להם”. עוד הודגש כי עיקר החומרה טמון ב“מעילה באמון הכרוכה בהם, שכן עובד הציבור הוא נאמן הציבור”.
בהתייחסו לענישה הראויה, קבע בית הדין כי יש להקפיד שאמצעי המשמעת יהיו “הולמים ומרתיעים”, בין היתר נוכח הקלות שבה ניתן להערים על מערכות הדיווח ולקבל טובות הנאה שלא כדין. בהתאם לכך הוטלו על הנאשם אמצעי משמעת חמורים: נזיפה חמורה; פיטורים לאלתר תוך תשלום פיצויי הפיטורים המגיעים לו על פי דין, פסילה משירות המדינה, לרבות מרשות המסים, למשך שלוש שנים, הפקעת משכורת קובעת אחת שתנוכה מיתרת ימי החופשה הצבורה וכן חיוב בהשבת שווי השכר שקיבל שלא כדין, באמצעות ניכוי מימי חופשתו הצבורה.
