על רקע ריבוי מקרי האלימות כלפי נהגי תחבורה ציבורית, בחר בית משפט השלום בירושלים בגישה מקלה יחסית כלפי צעיר שהורשע בתקיפה אלימה של נהג אוטובוס וכן בתקיפת שוטרים. בגזר הדין קבע השופט שמואל הרבסט כי חרף חומרת המעשים והפגיעה הישירה בעובדי ציבור ובשלטון החוק, יש להעדיף במקרה זה שיקולי שיקום ולהימנע מהטלת מאסר בפועל.
כתב האישום המתוקן תיאר אירוע אלים שאירע באוטובוס של חברת אגד. הנאשם, אברהם רוזנטל, עלה לאוטובוס דרך הדלת האחורית, נשען על הדלתות ומנע את סגירתן. הוא עישן סיגריה אלקטרונית בתוך האוטובוס, וכאשר הנהג ביקש ממנו להפסיק, השיב לו בזלזול: “אני עושה מה שבא לי, יאללה תעוף מפה”. בהמשך, כך נקבע, דחף הנאשם את הנהג, קילל אותו, היכה אותו בפניו וגרם לו לכאבים, טשטוש וסחרחורת.
האלימות לא הסתיימה בכך. לאחר שיצא מהאוטובוס, אחז הנאשם באבן, איים על הנהג והשליך אותה לעברו. רק סגירת דלת האוטובוס מנעה פגיעה ישירה. הנהג נזקק לטיפול רפואי ופונה לבית החולים כשהוא סובל מחבלות.
לכתב האישום צורף תיק נוסף, שבו הורשע הנאשם גם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על פי העובדות, במהלך פעילות של שוטרי בילוש קילל הנאשם שוטרים, התנגד לעיכוב, דחף אחד מהם, השתולל, נמלט מהמקום ואף פגע בשוטר במהלך ניסיון המעצר.
בטיעוניה לעונש הדגישה התביעה את הפגיעה החמורה בערכים החברתיים המוגנים, ובראשם ההגנה על עובדי ציבור. לטענתה, “תקיפת עובד ציבור פוגעת לא רק באדם עצמו אלא גם ביכולת התפקוד של השירות הציבורי כולו”. נוכח שני אירועי האלימות, עתרה התביעה לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד פיצוי לנהג.
ההגנה ביקשה לאמץ את המלצות שירות המבחן. הנאשם טען כי המעשים בוצעו בתקופה משברית בחייו, וכי כיום הוא מנהל בר־מסעדה, אחראי על עובדים, מקפיד לשמור על החוק ופועל בשיתוף פעולה עם המשטרה. לדבריו, הטלת עבודות שירות תפגע ביציבות התעסוקתית שבנה ובמאמצי השיקום, ואף תסכן את רצונו להתגייס לצה״ל.
בגזר הדין עמד השופט הרבסט על חומרת עבירות האלימות כלפי עובדי ציבור, והזכיר את פסיקת בית המשפט העליון שלפיה “לאלימות המכוונת כנגד עובדי ציבור נודעת חומרה מיוחדת, מאחר שהן פוגעות פגיעה אנושה גם בערך החברתי הנודע לתפקוד התקין של השירות הציבורי”. עם זאת, קבע כי יש להבחין בין חומרת המעשים לבין זהות העושה: צעיר ללא עבר פלילי, שהודה במעשיו, חסך זמן שיפוטי ועבר הליך שיקום משמעותי.
השופט הבהיר כי אין מקום לבטל את ההרשעה, מאחר שלא מדובר באירוע אלימות בודד אלא בשני מקרים נפרדים. למרות זאת, החליט להימנע ממאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 400 שעות לתועלת הציבור, פיצוי של 1,000 שקלים לנהג האוטובוס והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות אלימות בעתיד.
