תיקון קטן בדירה, קריאה לבעל מקצוע “מומלץ” מהאינטרנט או בקשה לעזרה בביצוע תשלום – כך, לפי קביעת בית המשפט, הפכו מצבים יומיומיים של אזרחים פגיעים למסלול הונאה שיטתי שהניב מאות אלפי שקלים. בית משפט השלום גזר שלוש שנות מאסר על רמי אבו עביד, בן 44 תושב הצפון, לאחר שהורשע במסכת מרמה כלפי 19 קורבנות, רובם קשישים ואנשים עם מוגבלויות, שנפלו קורבן להתחזות ולניצול ציני של אמונם.
על פי כתב האישום המתוקן, שכלל 11 פרטי אישום, אבו עביד פעל לאורך שנת 2023 בשיטה קבועה: פרסום שירותי תיקונים ביתיים באתרי אינטרנט, שימוש במספרי טלפון שונים והצגת עצמו כבעל מקצוע מוסמך. אנשים שפנו אליו לצורך עבודות פשוטות מצאו עצמם, כך נקבע, משלמים סכומים מופרזים – ובהמשך מאבדים שליטה על חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי שלהם.
הראיות שהוצגו בפני בית המשפט תיארו דפוס פעולה חוזר, שבו אבו עביד הגיע לבתי הקורבנות, גבה תשלום ראשוני, ואז ניצל את חוסר ניסיונם או מוגבלותם כדי “לסייע” להם בהעברות בנקאיות. תחת מסווה זה, השתלט על פרטי חשבונותיהם וביצע משיכות והעברות כספים ללא ידיעתם. בין הנפגעים נמנו אישה בת 77 הסובלת מנכות נפשית, אישה בת 82 עם דמנציה, זוג קשישים בני 87 ו־88, גבר חירש בן 74 ואדם על הרצף האוטיסטי שפונה מקריית שמונה בעקבות המלחמה.
באחד המקרים שתוארו, הגיע אבו עביד לביתה של מתלוננת כדי לתקן תקלה במנורה, גבה 2,000 שקלים במזומן ובהמשך, בטענה לסיוע בהשלמת התשלום, השתלט על פרטי כרטיס האשראי שלה ומשך מחשבונה 6,000 שקלים נוספים. במקרה אחר, צילם את תעודת הזהות של קורבן על הרצף האוטיסטי ומשך מחשבונו 5,000 שקלים לאחר שעזב את הדירה. בסך הכול, כך נקבע, גרף הנאשם כ־290 אלף שקלים.
השופט אחסאן חלבי עמד בגזר הדין על חומרת המעשים וקבע כי מדובר בהתנהלות שמעוררת “שאט נפש לאור התחכום, השיטתיות והניצול שהופנו כלפי מתלוננים חסרי ישע”. באת כוח התביעה הדגישה בטיעוניה כי מדובר במעשים חמורים במיוחד, שאין דרך לתאר את הסלידה מהם, וקראה לבית המשפט לשדר מסר חד וברור של הרתעה.
מנגד, ביקש סנגורו של אבו עביד להקל בעונשו וטען כי מדובר בנזק כספי שניתן לתיקון, וכי הנאשם הוא אב לשלושה ילדים קטנים, חסר מקור פרנסה ומתגורר בבית אמו. בית המשפט דחה טענות אלו וקבע כי נסיבות אישיות אינן יכולות להצדיק מסכת מרמה מתמשכת כלפי קורבנות פגיעים במיוחד.
בסופו של דבר נגזרו על אבו עביד שלוש שנות מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי, שישה חודשי מאסר על תנאי נוספים ופיצוי כולל לקורבנות בסך 108,120 שקלים. השופט הדגיש כי עבירות מרמה הן תופעה נפוצה, וכי יש חשיבות לשדר מסר שאינו סלחני, נוכח הפגיעה הקשה באמון הבסיסי שעליו נשענת החברה.
