כמעט 14 קילוגרמים של קטמין, שהוסלקו בכבודה בטיסה מברלין לישראל, הובילו להרשעה בעבירות ייבוא וסחר בסמים קשים – אך גם לעונש חריג ביחס לחומרת המעשים. בית המשפט המחוזי מרכז–לוד גזר 28 חודשי מאסר בלבד על תושב המרכז כבן 30, לאחר שקבע כי עבר הליך שיקומי משמעותי המצדיק סטייה ממתחם הענישה המחמיר שבדין.
מכתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם עולה כי באפריל 2024 יצא מישראל לברלין במטרה לייבא סמים, וכעבור ארבעה ימים שב לישראל דרך נמל התעופה בן־גוריון. בבדיקת כבודתו נמצאו כ־13.985 קילוגרמים של קטמין, מחולקים לארבע שקיות ומוסלקים באופן מתוחכם. בגזר הדין צוין כי שוויו של גרם קטמין נאמד בכ־120 שקלים – נתון המלמד על היקף כלכלי נרחב של העבירה.
לצד עבירת הייבוא, הורשע הנאשם גם בשני אישומי סחר: מכירת קטמין לחברה תמורת כסף, וכן מכירת קוקאין ודוסה לקונה מזדמן. העסקאות בוצעו בביתו, לאחר תיאום מוקדם, והשלימו תמונה של מעורבות פעילה בשרשרת הפצת סמים.
המדינה עתרה לקביעת מתחם ענישה מחמיר ודרשה להטיל על הנאשם שבע שנות מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס. בטיעוניה הדגישה התביעה את כמות הסם החריגה, התכנון המוקדם, שיטת ההסלקה והעבר הפלילי של הנאשם בעבירות סמים, שלטענתה לא הרתיע אותו. אף שהכירה בהליך השיקום שעבר, טענה המדינה כי אין בכך להצדיק חריגה ממתחם הענישה בעבירות של ייבוא וסחר בסמים קשים.
מנגד, ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור עונש שיקומי בדמות עבודות שירות. לדבריה, הנאשם סבל מהתמכרות, שולב בקהילה טיפולית סגורה, עבר תהליך גמילה שנמשך למעלה משנה וחצי, ניתק קשרים שוליים, שמר על יציבות תעסוקתית והחל להסדיר חובות. עוד נטען כי אין מדובר ב“סוחר סמים קלאסי”, אלא במי שפעל מתוך מצוקה כלכלית והתמכרות.
בגזר הדין קבעה השופטת גרינברג כי עבירת ייבוא הקטמין, סם הנמנה עם קבוצת הסמים הקשים ולעיתים מכונה “סם המועדונים” או “סם האונס”, בוצעה בכמות עצומה, ופגעה ברף הגבוה בערכים המוגנים. היא הדגישה כי גם אם הנאשם שימש כבלדר, אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים, והפנתה לפסיקת בית המשפט העליון הקוראת לנקוט יד קשה כלפי כלל המעורבים בשרשרת הפצת הסמים. עם זאת, ציינה כי הליך השיקום שעבר הנאשם היה עמוק ומשמעותי, וכי הסיכון להישנות עבירות בעניינו פחת.
השופטת קבעה מתחם ענישה של 56 עד 85 חודשי מאסר בגין עבירת הייבוא, ו־12 עד 24 חודשים בגין עבירות הסחר, אך החליטה לחרוג מהמתחם מטעמי שיקום. יחד עם זאת, דחתה את המלצת שירות המבחן להימנע ממאסר בפועל, בקובעה כי הימנעות כזו “אינה מתיישבת עם מדיניות הפסיקה” בעבירות סמים חמורות. לבסוף נגזרו על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 שקלים. בסיום גזר הדין ציינה השופטת כי העונש שנקבע מבטא באופן ממשי את הליך השיקום שעבר הנאשם, לצד שמירה על שיקולי הרתעה וגמול.
