בדיקה שגרתית במחסום משטרתי בשעת לילה מאוחרת התגלגלה להכרעת דין עקרונית: בית משפט השלום בחדרה זיכה נאשם מעבירת החזקת סכין, לאחר שקבע כי החיפוש ברכב שבו נסע בוצע ללא יסוד סביר לחשד ובניגוד לדין, באופן שפגע בזכותו להליך הוגן.
על פי כתב האישום, במהלך הבדיקה במחסום נערך חיפוש ברכב, ובדלת שלצד הנאשם נמצאה סכין פרפר סגולה שלהב באורך כ־10 סנטימטרים. הנאשם כפר במיוחס לו, והתיק התברר עד תום, לרבות שמיעת עדים, צפייה בתיעוד ממצלמות גוף והגשת מסמכים משטרתיים.
עמדת התביעה הייתה כי לשוטרת היה יסוד סביר לחשד, לאחר שלטענתה הריחה ריח של חומר החשוד כסם. נטען כי הפסיקה מכירה בריח סמים כבסיס אפשרי לחשד סביר, וכי גם אם לא נמצא סם בפועל, אין בכך כדי לפגוע בחוקיות החיפוש או בקבילות הראיה שנתפסה בעקבותיו.
מנגד טען הנאשם, כי החיפוש בוצע ללא כל חשד ממשי. לדבריו, לא נמסר לנאשם הסבר על זכויותיו, לא ניתנה הסכמה לחיפוש, ולא תועד הרגע שבו נטען כי הורגש ריח סמים. עוד נטען כי לא בוצעו פעולות משלימות לבירור החשד – כגון חיפוש נוסף ברכב, בדיקות מאפיינים לנהג או חקירה בעניין שימוש בסמים. הנאשם הוסיף כי הסכין שימשה אותו לצורכי עבודה ונשכחה ברכב של חברו.
בית המשפט קבע כי המוקד אינו גרסת הנאשם לגבי השימוש בסכין, אלא חוקיות החיפוש עצמו. לאחר ניתוח הראיות והדין, קבע השופט ערן זלר כי לא הוכח קיומו של יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה, כנדרש לצורך חיפוש ברכב ללא צו וללא הסכמה. בפסק הדין הודגש כי לא הוברר מהיכן הגיע ריח הסמים הנטען, לא הוצגו אינדיקציות נוספות התומכות בקיומו של חשד, ולא ננקטו פעולות חקירה בסיסיות שמצופה היה לבצע אילו אכן היה חשד ממשי לעבירת סמים.
השופט קבע כי החיפוש פגע בפרטיות הנאשם ללא הצדקה חוקית, ולכן הסכין נתפסה שלא כדין. בהתאם לדוקטרינת הפסלות הפסיקתית נפסק כי יש לפסול את הסכין כראיה, וכי קבלתה הייתה פוגעת בזכותו של הנאשם להליך הוגן. בפסק הדין צוין כי אף שלא יוחסה לשוטרת פעולה בזדון, חריגה מסמכויות חיפוש מהווה פגיעה ממשית בזכויות אדם, המחייבת מענה שיפוטי ברור. “יסוד סביר לחשד לביצוע עבירת סמים, באופן שיכשיר חיפוש ברכב ופגיעה בפרטיות הנוסעים, אינו יכול להיות ערטילאי ובלתי מסוים”, כתב השופט זלר, והוסיף כי מאחר שהראיה המרכזית נפסלה – לא ניתן להרשיע את הנאשם. בהתאם לכך הורה בית המשפט על זיכויו המלא.

