כמעט שמונה שנים לאחר הרצח שטלטל משפחה שלמה והותיר שבר עמוק, גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע מאסר עולם על שקד דרור, שהורשע ברצח חברו הקרוב ישראל מלכה ביריות ברמזור באשדוד. בית המשפט קבע כי מדובר ברצח מתוכנן, שבוצע לאחר החלטה להמית, ודחה כל טענה להקלה בעונש או להפחתת הפיצוי למשפחת הקורבן.
בין הנאשם לבין המנוח, שהיו חברים קרובים במשך שנים, התפתח סכסוך חריף שהלך והסלים. ביום 7 בספטמבר 2017, בשעות הערב, איתר הנאשם את המנוח במהלך נסיעתו, רכב על אופנוע גנוב, עקב אחריו, וכאשר רכבו של המנוח עצר ברמזור, ירד מהאופנוע, ניגש לחלון וירה בו שלושה כדורי אקדח שגרמו למותו. בהכרעת הדין נקבע כי “המעשה נעשה בכוונה, לאחר שהתקבלה החלטה להמית את המנוח”, וכי תכנית הרצח גובשה מבעוד מועד והייתה מוכנה ליישום עוד לפני יציאת הנאשם לביצוע המעשה.
בית המשפט קבע עוד כי הירי בוצע באופן שסיכן גם את הסובבים, ובפרט את הנהג שנהג ברכב המנוח, אך הסיכון לא הגיע לעוצמה המצדיקה הרשעה בנסיבה מחמירה נוספת לפי החוק. לצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, הורשע הנאשם גם בעבירות של קבלת רכב גנוב והחזקתו, וכן בשיבוש מהלכי משפט, לאחר שהסתיר את האופנוע והאקדח ששימשו לביצוע הרצח.
במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה המדינה כי החוק מחייב הטלת מאסר עולם בעבירת רצח בנסיבות מחמירות, וכי אין מקום להקלה כלשהי בעונשו של הנאשם. מנגד ביקשה ההגנה, בין היתר, להביא בחשבון את תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני ולשקול את התנהלותו של המנוח לצורך הפחתת הפיצוי למשפחתו. בית המשפט דחה את שתי הבקשות וקבע כי אין לנכות תקופת מעצר בפיקוח אלקטרוני ממאסר עולם, וכי “רצח הוא רצח”, ואין כל הצדקה להפחתת אחריותו של הרוצח או לפגיעה בזכאות משפחת הקורבן לפיצוי.
בגזר הדין נפרשו בהרחבה עדויותיהם של בני משפחתו של ישראל מלכה, ובהם הוריו, שתיארו את הכאב המתמשך מאז הרצח. אביו של המנוח זעק כי “הרוצח היה אצלי בן בית”, והאם תיארה את הסיוע שהעניקה לנאשם לאורך השנים ואת תחושת הבגידה הקשה. תסקירי נפגעי העבירה הצביעו על פגיעה עמוקה ומתמשכת באלמנתו של המנוח, בילדיו, בהוריו ובאחיו, ועל שבר נפשי ומשפחתי שלא התאחה גם בחלוף השנים.
הנאשם עצמו חזר בדבריו על טענת חפותו, הביע השתתפות בצער המשפחה אך לא קיבל אחריות למעשיו. בית המשפט עמד על כך שהנאשם לא הודה, לא הביע חרטה, וניהל משפט ממושך שהתארך, בין היתר, בשל התנהלותו.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי יש להשית על הנאשם את העונש המרבי הקבוע בדין. מלבד מאסר עולם ללא קציבה, נגזר עליו מאסר על תנאי, והוא חויב לשלם למשפחת המנוח פיצוי בסכום המרבי של 258 אלף שקלים. הפיצוי יחולק בין אלמנתו של המנוח, ילדיו, הוריו ואחיו. השופטים הדגישו כי הפיצוי נועד לבטא את חומרת הפגיעה והסבל שנגרם למשפחה, וכי אין מקום לשקול את אופיו של הקורבן או התנהלותו בעבר: “פיצוי לנפגע עבירה אינו מותנה באופיו של הנפגע… כל אדם שניזוק, זכאי לפיצוי”.
