אחת מפרשות המס והלבנת ההון הגדולות בתולדותיה: תשעה נאשמים ושש חברות שמירה ואבטחה מואשמים כי הפעילו רשת מתוחכמת של חברות קש, חשבוניות פיקטיביות ושרשרת כספים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. מאחורי הקלעים, משפחה אחת וחברת שמירה גדולה, "מוקד יפו", שהציגה שירותי שמירה שלא היו ולא נבראו, והזרימה כספים דרך עשרות חברות כיסוי ונותני שירותים פיננסיים כדי להסתיר את ההון.
הנאשמים, כך נטען בכתב האישום, הוציאו וניכו חשבוניות מס כוזבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, הפיקו דיווחים שקריים לרשויות וביצעו פעולות הלבנת הון כדי להסוות את הרווחים שהושגו מעבירותיהם. בנוסף, הם הציגו בפני גורמי האסדרה מצגים כוזבים באשר לזהות בעלי השליטה האמיתיים בחברות.
בראש השרשרת עמדה חברת השמירה "מוקד יפו", שבבעלות אוסמה זיתונה, בה פעלו גם אחיו דאוד זיתונה, אחותו אלהם לסוי, בנו עבד זיתונה ובתו סאלי דינה. בתקופה הרלוונטית נחשבה "מוקד יפו" לאחת מחברות השמירה הגדולות בישראל, שסיפקה שירותים בהיקף של מאות מיליוני שקלים לחברות בנייה מובילות, אף שעבודות השמירה בוצעו על ידי "ראשי אזורי שמירה" נטולי רישיון.
על פי האישום, "מוקד יפו" דיווחה כי שירותי השמירה ניתנו באמצעות חברת "קוג'ק", בבעלות הרשומה של סעיד קסאס, אחיינו של אוסמה זיתונה, אשר שימש כבעלים למראית עין בעוד שאוסמה עצמו ניהל בפועל את החברה. שרשרת החברות נמשכה דרך "מ.א. לייגר" שבבעלות איימן אנטילי ואחותו אימאן אנטילי, דרך "כח המדבר" שבבעלות מחמד אלצאנע, ועד "סיירת חץ" ו"סיירת המדבר" שבניהול עמאר אבו עאנם.
חברות אלו הנפיקו המחאות לפקודת חברות שונות ששימשו כחברות קש, וההמחאות נפדו אצל נותני שירותים פיננסיים. הכספים, בסך כולל של כ־130 מיליון שקלים, הועברו חזרה לאוסמה זיתונה לאחר ניכוי חלקם של שותפיו, ובכך נוצרה שרשרת חשבוניות פיקטיביות שהובילה מהחברה המרכזית ועד ספקיות השירות הקטנות.
במקביל להגשת כתבי האישום, ביקשה הפרקליטות לתפוס רכוש בשווי עשרות מיליוני שקלים עד לתום ההליכים, על מנת להבטיח את חילוט הרכוש שהושג כתוצאה מהעבירות אם יורשעו הנאשמים.

