מגזר הדין עול כי ב-20 בספטמבר 2018 אפי נוה טס יחד עם בת זוגו, בר כץ, מישראל לתאילנד, בעוד האחרונה לא הציגה דרכון ואישור מעבר כנדרש. זאת, כדי להסתיר את נסיעתם המשותפת בחוץ לארץ, בשל סכסוך הגירושים בו נוה מצוי. לשם כך פעלו השניים שבת זוגו לא תעבור בביקורת הדרכונים, כדי ששהיית השניים בחו"ל לא תתועד.
עורכי דינו של נוה ביקשו לבטל את ההרשעה במתן גזר הדין. אמנם הדבר אפשרי במקרים חריגים, אך נשיאת בית המשפט השופטת עינת רון כתבה בהחלטתה: " מעמדו ותפקידו של הנאשם, כך גם הציפייה הציבורית ממנו. מקרה זה אינו נמצא במקרים החריגים שבהם ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה".
בגזר הדין, רון דחתה את קו ההגנה של השניים לאפליה ואכיפה בררנית, ולכך שכתב האישום הוגש ממניעים זרים. "גרסתם לא נשמעה הגיונית", כתבה השופטת. בנוגע לטענה כי כץ הייתה "בפחד משתק" כשנתפסו בכניסה לישראל לפני כארבע שנים, אמרה השופטת כי "מעיון בסרטון זה לא נראה כך".
לפי האישום, ביקשו השניים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים שבו מצוי נוה עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת כץ את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי – באופן שתשוקף רק שהיית נוה בחוץ לארץ, כביכול בלעדיה.
נוה וכץ הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות – בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. לפי כתב האישום בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". כץ, נטען, לא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פאס שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.
על פי כתב האישום, בעת חזרתם לישראל ניגשה אל נוה וכץ בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב לכאורה שלפיו אינו יודעים במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את כץ.
בעקבות כך השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה כתב האישום והרשעתו בדין.
