לפי כתב האישום, בין השנים 2008 ל 2018, הנאשמים ערכו, שיווקו והפיצו את התוכנה אשר היוותה מצבור של מאגרי מידע וכללה בסך הכל כ-136 מיליון רשומות המתייחסות לכ 9.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל, ביניהם גם אזרחים ישראליים אשר נפטרו זה מכבר. הנאשמים הרכיבו את בסיס הנתונים של תוכנת "השועל" מלפחות 38 מאגרי מידע ומאגרי נתונים שונים, וביניהם מאגר מידע אישי, המכונה "אגרון", הכולל רשומות על אודות מיליוני אזרחים ישראליים ומורכב בעיקרו מבסיס הנתונים של מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, וכן מאגר כלי רכב, הכולל פרטי מידע על אודות מעל ל 3 מיליון כלי רכב. הנאשמים ערכו את תוכנת "השועל" כך שחלק מן הרשומות שבמאגר כלי הרכב קושרו באמצעות התוכנה לפרטי מידע אישי, שנאספו אל בסיס הנתונים של התוכנה ממאגרי מידע אחרים.
נוסף על כך, הנאשמים שיווקו את התוכנה שכונתה "השועל" או "145" ללקוחות רבים, ביניהם עורכי-דין וחוקרים פרטיים, תמורת תשלום חודשי או שנתי, ואלה השתמשו בתוכנת "השועל" לאיתור מידע אישי כדי לקדם את עסקיהם. במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, מיכאל מאירי שיווק את תוכנת "השועל" לכ-527 לקוחות שונים, ורונן איזק שיווק את תוכנת "השועל" לכ-257 לקוחות שונים. עוד על פי המתואר בכתב-האישום, ממכירת גישה לתוכנה הפיק מיכאל מאירי הכנסה הנאמדת ב 2.3 מיליון ₪, ורונן איזק הפיק הכנסה כוללת בסך של 1.2 מיליון ₪. הנאשמים פעלו באופן מודע ושיטתי על מנת לטשטש, להסתיר ולהעלים את הכנסותיהם מרשויות המס בישראל.
ממחלקת הסייבר בפרקליטות צוין כי כתב-האישום ממחיש את הערך הכלכלי שמגולם במאגרי מידע לא-חוקיים. מאגר המידע שעליו הורכבה התוכנה שמכרו הנאשמים התבסס על תוכנת ה"אגרון", שכללה את מרשם האוכלוסין שדלף לפני למעלה מעשור והופץ באינטרנט. לאחר חקירה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, נחשפו הגורמים שהוציאו את מרשם האוכלוסין והפיצו אותו באינטרנט, והפרקליטות העמידה לדין את הנאשמים. חלק מהנאשמים נידונו בזמנו לעונשי מאסר בפועל. עם זאת, השלכות הדליפה של מרשם האוכלוסין לא נבלמו, וכתב-האישום הנוכחי ממחיש את זאת.
מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי הרשות ניהלה חקירה מורכבת על מנת לחשוף את הנאשמים שיצרו את התוכנה, תכנתו אותה ואף שיווקו אותה באופן בלתי חוקי במשך שנים. הרשות תמשיך לפעול להעלאת המודעות הציבורית לאיסור השימוש שלא כדין במאגרי מידע בלתי חוקיים, לרבות תכנות ושיווק של תוכנות אסורות המבוססות על מאגרים כאמור, לשם חיזוק ההגנה על פרטיות הציבור.
